בובת גרב - הפצת זרעים באמצעות בעלי חיים

בתחילת הטיול מציגים לחניכים בובת גרב שמצטרפת אלינו לטיול.

מומלץ לבחור לה שם, ולחבב אותה על החניכים בצורה כזאת שכולם ירצו להיות אחראים עליה. לבובת הגרב מחברים מראש חבל ארוך והיא נגררת על האדמה לכל אורך הטיול.

באחת העצירות לקראת הסוף מרימים את הבובה, ומתחילים לנקות אותה מכל מה שנדבק אליה, ביחד עם החניכים.

בשלב זה תוכלו לזהות כל מיני קוצים וזרעים שנדבקו לבובה, תסבירו את שיטת ההפצה של הזרעים האלו, ותנתחו עם החניכים מה יתרונותיה ומה חסרונותיה של השיטה.

מדובר בזרעים קוצניים בדרך כלל, שנדבקים לבעלי חיים, ועל ידי כך נישאים למרחק גדול מהצמח המקורי. באמצעות המרחק בין צמח לצמח ניתן להבטיח יותר מקורות מים ואור לכל צמח. ניתן לנסות ולזהות באמצעות מגדיר צמחים מהו הצמח המקורי ממנו הגיע כל קוץ. חסרונה של השיטה הוא בכך שלא בטוח שהזרע יגיע למקום שקיימים בו כל תנאי הנביטה הדרושים לו.

ניתן להזכיר שיטה נוספת להפצת זרעים על ידי בעלי חיים והיא באמצעות הפירות. בעלי החיים אוכלים את הפירות ומפיצים את הזרעים דרך הצואה. בצורה זאת רוב הסיכויים שהזרע יירקב וייקלט באדמה.

סביר להניח שלבובה יידבקו גם לכלוכים מעשה ידי אדם, וניתן לנצל את ההזדמנות לדבר גם על זה.

רשימת ציוד:

• בובת גרב (רצוי מגרב צבאית) - גרב ממולאת באקרילן (או אפילו בצמר גפן או בנייר עיתון מקומט), עליה מצויר או רקום פרצוף.

• חבל או רצועה אחרת באורך של מטר וחצי שניתן לקשור לבובה