בשבוע האחרון נדמה שאנחנו חיים במציאות כמעט סוריאליסטית. המלחמה נחתה אלינו כמו מאמצע שום מקום, ובמהירות שבה השתלשלו הדברים נדמה שלא הספקנו אפילו להבין עד הסוף את מלוא המשמעויות של חיים בזמן מלחמה, נוראית ועקובה מדם, שאין מילים לתארה, שגבתה ועודנה גובה המון קורבנות וגורמת לכאב אדיר להמוני אנשים. חלק בי מסרב להאמין שאין זה עוד חלום רע, סיוט מתמשך, ושעוד רגע נתעורר לעולם בו לא התקיימו כל אותן זוועות מחרידות אליהן נחשפנו בימים האחרונים.
מכל אותם אירועים מחרידים בהם צפינו באותו יום שבת, השבעה באוקטובר, נחלצו אלפי פצועים ברמות שונות לבתי חולים ברחבי הארץ - בינהם בית החולים איכילוב.
ביום רביעי הייתה לנו הזכות לצאת ולהתנדב בחמישה גני ילדים של צוותים רפואיים - בהם נמצאים ילדים מגילאי שלוש ועד תשע, שהוריהם עושים עבודת קודש ועסוקים בלהציל חיים. הילדים המקסימים מגיעים למסגרת זמנית, עם קבוצה שאינם מכירים ובמגוון גילאים רחב, וברוב הגנים אין גננת ונמצאות רק סייעות. לכן כל כך חשובה פעילות הדרכתית בגנים, בה הילדים והילדות יכולים לקבל את תשומת הלב והאוזן הקשבת שהם זקוקים לה, לשחק ולצחוק ביחד, להכיר זה את זה ולהעביר את היום בצורה מהנה ומשחררת יותר בתקופה מורכבת כמו זו.
בשבוע האחרון אנחנו מתמודדים עם פחד, חרדה ולחץ תמידיים, וישנם אנשים רבים שעברו אירועים טראומטיים בלתי נתפסים. ברגעים כאלו במיוחד, חשוב להיאחז בנקודות של אור. עלינו לזכור להיאחז בתקווה שעוד יהיה טוב, לשתף בתחושות העולות ולא לשמור בבטן ולמצוא דרכים להתמודדות עם הסיטואציה המורכבת.
המון יוזמות מדהימות מפיצות אותנו בימים האחרונים, וההתגייסות האזרחית אדירה ומרגשת. הן מזכירות לנו שעלינו לבחור להמשיך להיאבק על החיים פה, במדינת ישראל, ולאפשר מחיה בכבוד ובנוחות עד כמה שאפשר לכל האנשים שחייהם השתנו מקצה לקצה. ובאמת, כל כך הרבה אנשים מחפשים לעזור ולתרום בדרכים מגוונות ומיוחדות. מעבר למשמעות החברתית והתרומה הרבה לקהילה, כל השתתפות בפעילות קבוצתית, לקיחת חלק ביצירה של טוב לצד אנשים רבים שמחפשים כמונו להפיץ קצת אור בתוך התופת - מחזירה את האמונה בסולידריות ובכח האדיר שיש לעם שלנו. מכל מקום במדינה נשמע מסר חד משמעי לכל מי שמעז לחשוב אחרת - אנחנו פה כדי להישאר.
ומשהו אחד אחרון.
חשוב לזכור שהעשייה לא נגמרת בחודש הקרוב, נהפוך הוא! החשיבות האמיתית של עשייה חברתית תהיה ביום שאחרי. ביום בו תחזור להיות שגרה לא שגרה, וההצפה של מוקדי התרומות באופן טבעי תירד לאיטה, עלינו להילחם על המשך הפעילות החברתית למען אלו שלא יהיה ביכולתם לחזור לשגרה כלשהי באותה הקלות. גם כאשר המלחמה בחזית תסתיים, אנחנו נצטרך להיאבק את המלחמה שלנו - מלחמה של סולידריות, אכפתיות ומודעות חברתית. רק ביחד ננצח.
מאחלת לנו ימים שקטים.