יש דברים שקורים רק בלב מדבר.
כתם של כחול בתוך שממה אינסופית, קבוצה של נערים שהולכים במשך שעות, חוצים נופים, שרים ביחד, עוצרים ביחד, אוכלים ביחד, מרימים אחד את השניה כשצריך - רק כדי להגיע להר שנראה בערך אותו הדבר ולהמשיך למחרת.
יש דברים שקורים רק בלב מדבר.
קבוצה של נערים שצורחים שירי חנוכה ומוראלים מבעד לרעש של הפתיש על היתד, מחזיקים ביחד מוט של חממות בזמן שמישהו קושר. החושך יורד והרוח מכה בגביהם. נהיה קפוא וצריך להספיק לבשל ולסיים את החממות ועדיין - הם שומרים על אווירה טובה. מעלים את המורל. מכירים. מנהלים שיחות.
הם יושבים במעגל ומחכים שכולם, 60 איש, יקחו לאכול כדי שיוכלו לאכול ביחד. הם מדברים תוך כדי התנשפויות והליכה על הנושאים הכי טיפשיים וגם הכי עמוקים שבחיים, וחוצים גבולות של גיל, מגדר או מעמד. הם בוחרים להתמקד ברגע. לא לדעת מה השעה. לא להתרכז במה צריך לעשות, או באיך שהם נראים, או במה יחשבו עליהם, אלא רק במה שעושים עכשיו. הם בוחרים לעשות הכל כדי שכולם יסיימו את המסלול ויסיימו אותו בהרגשה טובה.
ובסוף, הם מסתכלים לאחור, עייפים ומסופקים. עומדים במעגל שנראה ענקי וצורחים את נשמתם במוראלים. הם בוכים שנגמר ומחבקים אחד את השניה. הם זוכרים את הימים האלו של קושי, ואי נוחות וקור כאחת החוויות הכי טובות שהיו להם בחיים.
יש דברים, שאולי נראה לנו שקורים רק בלב מדבר. שאולי נראים לנו כמו פלא. אבל מאחוריהם עומד טוב חי וקיים. מאחוריהם עומדים אנשים שעושים בחירות.
כי גם במדבר, הבחירה הזאת לא מובנת מאליה. לא לחכות לכולם עם האוכל, לא לעזור אחד לשניה, לא לעמוד באתגרים, או לחצות גבולות וגם לא הבחירה להתמקד ברגע.
סיימתי היום שלושה ימים בסמינר אור איתן, בהם הוכחנו מחדש שהכל תלוי בבחירתנו. אם נבחר להתמקד בטוב, להבין מה חשוב לנו ולהתעקש עליו, לא משנה באילו תנאים - להיות יחד ולהילחם על החוויה המשותפת - אז פלא אכן נחווה, פלא אכן ניצור.
ואם נבחר, גם בפאסיביות, גם כשזו לא מרגישה כמו בחירה - להיות מנוכרים, לאבד מהאכפתיות, לבחור בנוחות, לא להיות שותפים ולא להתמסר לרגע - אז זה מה שניצור סביבנו. זה מה שבסוף נזכור.
במהלך הסמינר לא כולם ולא תמיד בחרו בפלא. היו קבוצות ומחנות שנהנו יותר, והיו שפחות. אבל שוב, כמו תמיד, הוכחנו שזה תלוי אך ורק בנו.
כי כמו בכל פעולה חינוכית - תפקיד המדריך הוא לעזור לחניכים לבחור בטוב. בקודים ובשיח ובערכים ובהתנהגות שיהיו להם הכי טובים. ורק לעזור, כי אי אפשר להכריח. זו בחירה אישית של כל חניך, ובחירה קבוצתית שלהם.
אבל תפקיד החניך קשה הרבה יותר. תפקיד החניך הוא לבחור בטוב. ולא משנה כמה המדריכים מצליחים לעזור להם, זו בחירה שלהם. בחירה אישית של כל חניך, ובחירה קבוצתית של כולם.
שנמשיך לבחור בטוב ולהוכיח שאין דבר המונע מאיתנו לעשות זאת, מלבד הרצון.
עלה נעלה, עומר גיל משכבת איל, מחנה רעננה מרכז.
