נגעים ראשונים של אלצהיימר

אלצהיימר.
מחלה שפוגעת באנשים, בעיקר מבוגרים. היא פוגעת בעצבים במוח וגורמת לשכחה. איבוד הזיכרון מביא לאיבוד ההיסטוריה של האדם החולה, וההיסטוריה, הזיכרונות מכל חייו, הם חלק עצום מאישיותו.
חולה אלצהיימר מתקדם מאבד את אישיותו, אשר נבנתה במהלך חייו בעקבות תהליכים שעבר, רגעים שנצר בראשו, רגשות שלמד בליבו, אנשים שפגש ולעיתים גם בחר להכניס לחייו.

בעקבות בחירת הייעוד של התנועה, קולות רבים נשמעו השואלים - למה אנחנו נאחזים בהיסטוריה שלנו כחלק מהעם היהודי? למה אנחנו שומרים על תאריכים קריטיים בהיסטוריה, כמו ט' באב (חורבן בית המקדש), ימי זיכרון, חגים ומועדים לשמחה ועצב? למה אנחנו נאחזים בטרגדיות שלנו כעם?
למה שלא נשאיר את ההיסטוריה שלנו מאחור ונתקדם הלאה, ניצור זיכרונות חדשים ונבנה אותה מחדש?

בעקבות פעולה בסמינר מצפן, שיצאתי ממנה עם ניצוצות של אש בעיניים, הגעתי לידי ידיעה ברורה שאין אנו יכולים לשכוח את עברנו בתור העם יהודי. איננו יכולים להשאיר מאחורינו את הטרגדיות ואת השמחות. אין בכוונתי להשאיר רק את ימי הזיכרון והמועדים שנבנו ונכתבו בספרי ההיסטוריה של העשורים האחרונים, אלא להשאיר גם את האירועים שאנו מכירים מילדות כסיפורים (וכאגדות - תלוי ברמת האמונה), מהתקופה שבה עמנו היה קרוב לאלוהים בצורה הרבה יותר משמעותית, כשעמנו היה זקוק להדרכה וחינוך מתמיד מיד אלוהיו.

אני מאמינה שכמו תינוק שרק נולד הזקוק לעטיפה מתמדת ע"י הוריו ובפרט אמו, שבלעדיה הוא אינו יכול לגדול ולהתפתח, גם עמנו בתחילת דרכו היה פעוט רך הזקוק להכוונה מאלוהיו כדי לפסוע את צעדיו הראשונים. אך כמו קשר בין ילדה שגדלה להיות נערה ואז לאישה בפני עצמה, כך גם עמנו גדל והתבגר והקשר שלו עם אלוהיו הלך והתרחק, עד שהגיע לנקודת השיא בתהליך ההתרחקות כשתמה תקופת הנביאים, שהיו הקשר היחיד של העם לאלוהים בשלב זה.

אני רואה את הרצון הזה לשכוח את העבר היהודי-מסורתי שלנו מאחור כנגעים ראשונים של אלצהיימר. אם נשכח את מקורנו, מה ימנע מאתנו לאבד את אופיינו הייחודי?
אני לא אומרת שאנו צריכים לחיות שוב ושוב את העבר, אלא ללמוד לחיות איתו באופן מפתח ומתפתח, שנדע לגדול מתוכו ולהתעצב, לחנך ולהתחנך לאור ההיסטוריה אך עם פנים ולב קדימה.
אני מאמינה שההתנגדות הקיימת לעיסוק במסורת היהודית תגרום לכך שנאבד חלק נרחב ממאפייננו, אישיותנו.

אני יודעת שהרבה לא מרגישים חיבור כלשהו לדת, אבל לא מדובר בה. יש הבדל מאוד גדול ומשמעותי בין יהדות כמסורת והיסטוריה לבין היהדות הדתית. חשוב שנדע להבדיל ביניהם ולשאול את השאלות הנכונות על ההיסטוריה שלנו כעם היהודי, ולדעת לשלב בין אמונותינו לעבר הבלתי נפרד מאתנו.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • YouTube Social  Icon

ת.ד. 9057, רמת אפעל, 5219001

מייל: haolim@tkz.co.il

טלפון: 03-5350157

פקס: 03-5350159