על מסע ים אל ים 2017

אז הנה אני מוצאת את עצמי שוב כותבת מגילה למרות שהצהרתי בכתבה האחרונה שלי שאני לא אדם שכותב מגילות... אתמול חזרתי ממסע ים אל ים. אני לא יודעת איך אפשר לתרגם למילים את ההרגשה הזו אבל אני אנסה.

 

אני כמו כל חניכי וחניכות שכבת למרחב - התחלתי את המסע בסמינר בראשית. סמינר בראשית סימל מבחינתי את סיומו של המסע לפולין ותחילתו של מסע אחר, מסע שהוא מסע שכבתי אבל לא מסע פיזי. במהלך הסמינר קיימנו דיון לגבי קריאת המדריכים לבחור במסלול ההגשמה של התנועה. חשוב לציין שהמדריכים לא השתתפו בדיון - זה היה דיון בינינו לבין עצמנו. בדיון עלתה אמירה שאומרת שאם נתעסק בהרבה כיוונים אנחנו נתפזר ולא נצליח באף אחד מהכיוונים שרצינו להגשים... במהלך אותו דיון הגעתי למסקנה משלי. לדעתי, אם נהיה סובלניים ונאמין ביכולת ובכוח שלנו כקבוצה אנחנו נוכל להכיל האחד את דעותיו של האחר, נעזור אחד לשני וכך תיווצר הגשמה משותפת.

 

ביום השני של הטיול נשארנו באולם הספורט בפרוד, אותו מקום בו ישנו בלילה בגלל הגשם שירד... שררה בי הרגשת עצב קלה באותו היום כי ממש רציתי כבר ללכת, לטייל, לראות וכל מה שבא יחד עם זה. אבל כרגיל התנועה הוכיחה לי שגם יום סמינרי מאולתר יכול להיות מהנה ומלמד כאחד: בבוקר עברנו פעולה בנושא הועידה השמינית שתתקיים בקיץ, אחריה התקיימה תחרות מצחיקה של כל הבוגרת (אני רק אציין שקבוצת איציק ניצחה) ואחרי התחרות עברנו יחד סדנת אקרו-בלנס ממש מוצלחת, שמיד עם סיומה ניגשנו כולנו להכנות לסדר פסח שכולו מעשי ידינו מתפאורה וקישוטים ועד שירים ומשחק.

 

ביום השלישי סוף סוף יצאנו לטייל, חיכיתי לזה כל כך... התחלנו בהר מירון, ממנו ירדנו לאט לאט. ראינו נופים מדהימים, עברנו הדרכות, המצאנו ולמדנו כמה מורלים חדשים. זה לא היה מסלול קשה, אך בהחלט נהנינו והתגבשנו כמחנות וגם כאשכול. כשהגענו לחניון הלילה פגשנו הרבה אנשים שהכרנו ולא ראינו המון זמן. זה הפך את האווירה לנוסטלגית ומרגשת. בישלנו לעצמנו אוכל ואחר כך הלכנו לישון.

 

היום האחרון היה בתחילתו מאוד דומה ליום שלפניו: טיילנו, ראינו הרבה נופים מהממים מלאים בהמון ירוק, צהוב, אדום ואפילו סגול וראינו הרבה תחנות קמח... בסוף המסלול הגענו למקום בו התקיים טקס מרגש במיוחד. כולם היו שם; מחניכי וחניכות הבוגרת וחברי תנועת הבוגרים. לראות את כל האנשים הללו החזיר אותי למשפט שקראנו בסמינר בראשית.

 

"שתדע שאינך האחרון, שהיו לפניך, ואתה המקשר, ואחריך באים אחרים. ידיעה זו מקנה טעם אחר לך ולחייך, אתה יודע למי עמלת ולמי אתה עמל."

- יצחק אנטק צוקרמן

 

אני לא חושבת שיש משפט שיסכם יותר טוב את מה שאני מרגישה כלפי המסע הזה....

 

רגע לפני שאסיים אני רוצה להגיד תודה!

 

תודה לצוות הטכני, תודה למדריכים, תודה למובילי הטורים, תודה למאספים, תודה לכל מי שהיה חלק מהמסע המדהים הזה, הייתם מעולים!

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • YouTube Social  Icon

ת.ד. 9057, רמת אפעל, 5219001

מייל: haolim@tkz.co.il

טלפון: 03-5350157

פקס: 03-5350159