מה עם שאר קרובי חללי צה"ל?

 

לפני כמה ימים נחשף שינוי מדיניות בצה"ל לגבי בנות הזוג של חיילים שנהרגים. מעכשיו גם הן זכאיות לבישור רשמי מגורם צבאי על מות חייל, חופשת אבל וליווי פסיכולוגי. בקיצור, להכרה.

 

ואני מנסה מאז אתמול להבין מה בדיוק מפריע לי פה.

 

בתור התחלה, המסר הסמוי שעובר בין השורות הוא שבנות הזוג הן במעמד גבוה יותר מאשר החברים. שמגיע להן יותר. שכואב להן יותר. וזה בולשיט, כי אהבה אפלטונית שווה ועוצמתית באותה מידה בדיוק כמו אהבה רומנטית, ולעתים אף יותר. ואני מעזה לומר שאם חברה טובה שלי תמות, חס וחלילה, יכאב לי יותר מאשר לחבר שלה.

 

אני מבינה את הבעיה הברורה, שיש יותר מדי חברים. שמי יכול לקבוע מה זה חבר, וכמה חברים יש לבנאדם. הרי יש גבול לכמה אנשים אפשר לתת ליווי פסיכולוגי והודעה רשמית וכל אלה. ולרוב האנשים יש הרבה יותר מאשר חבר אחד, ואם אחד החברים לא מקבל מה שהאחרים כן הוא ירגיש פי עשר יותר גרוע. אני מבינה את הבעייתיות, באמת שכן.

 

אבל בו זמנית זה מרתיח אותי. ואפילו שזה דבר טוב, שזה כביכול צעד לקדמה, ושבנות הזוג בעצם רק מרוויחות כאן, זה מרתיח אותי. הם היו צריכים לפחות לפרט את הסיבות המובנות מאליהן להחלטה להעניק את הזכויות האלה לבנות הזוג אבל לא לחברים קרובים. לפחות להכיר בכך שיש עוד אנשים בחיים של בן אדם חוץ מבן זוג ומשפחה.

 

הסיבה השנייה היא, שקראתי מספר כתבות בנושא, ובכולם המילים "חברות" ו"בנות זוג" חוזרות כל הזמן. רק בלשון נקבה. אך ורק בלשון נקבה.

 

ויש פה שתי בעיות. הם בעצם שוללים את האפשרויות שלאחד החיילים יש בן זוג גבר, מה שהוא אפשרות בהחלט סבירה, וגם את האפשרות שחיילת נקבה עם בן זוג זכר תיהרג. הם בעצם שוללים את האפשרויות של חיילות קרביות - או פשוט חיילות שחייהן בסכנה - ואת האפשרויות של חיילים הומוסקסואלים. וזה, מפריע לי הרבה יותר, מהדבר הקודם.

 

מה אתם חושבים על זה, בקיצור?

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • YouTube Social  Icon

ת.ד. 9057, רמת אפעל, 5219001

מייל: haolim@tkz.co.il

טלפון: 03-5350157

פקס: 03-5350159