על החיים של סופרמן ושלנו

אוקיי, הטור של היום יעסוק בסופרמן. הנושא של גיבורי על בכללי הוא נושא שמרתק אותי מאוד, ואני מוצאת בסופרמן, גיבור העל בה' הידיעה, הרבה אלמנטים ומוטיבים שראוי להזכיר ולפרט בהרחבה. כבר הרבה זמן רציתי לסקור את הדמות שלו ואת מה שמזוהה איתו לעומק, ואני מוצאת את הקבוצה הזו כמקום טוב לעשות את זה. בואו נתחיל.

את הסיפור של סופרמן בגדול כולכם מכירים, נכון? ילד קטן שהכוכב שלו התפוצץ, מגיע אל כדור הארץ, מאומץ על ידי זוג הורים שלא יודעים מי הוא באמת, וחי חיים רגילים. כלומר, עד שהוא מגלה שיש לו כוחות על ושהוא יכול להיות מהיר יותר וחזק יותר ממה שאדם אנושי אמור להיות מסוגל. אם להיות כנה, מפה הידע שלי בביוגרפיה שלו מצטמצם, כי עליי לציין שמעולם לא קראתי את הקומיקסים או צפיתי בסרטים. יש שם יותר מדי לחימה וזה משעמם אותי, מאחר ואני מתעניינת רק באלמנטים ובמשמעות המטאפורית של העניין. לכן זה מה שאדבר עליו. אני אחלק את זה לפי נושאים.

הנושא הראשון - הזהות הסודית
כשסופס שלנו הבין מי הוא באמת, ושהוא לא בדיוק אדם רגיל, הוא ביצע החלטה. להגן על החפים מפשע בעולם הזה ולעצור את הרוע, אבל במסווה. ביומיום היה עליו להשגיח שאיש לא יגלה את סודו, שאיש לא יידע עד כמה הוא שונה. לכן הוא שמר את כוחותיו בסוד, וביומיום חי את חייו כקלארק קנט, שזה השם שנתנו לו הוריו המאמצים, אם אני זוכרת נכון. זה השם איתו הוא גדל, וככה הוא מגדיר את עצמו. אם אני זוכרת נכון - ויש מצב שאני טועה - את הכינוי סופרמן נתנו לו האנשים, לא הוא בעצמו. הוא קיבל את הכינוי על עצמו, אבל הוא לא בחר את זה. בתוך תוכו הוא רק קלארק קנט, שהוא אדם פשוט, והוא פשוט מנסה לעזור לאנשים בדרכים שהוא יכול. 
ועכשיו בואו נדבר על הרעיון של זהות סודית. אני יודעת שזה קצת קיטשי, אבל כולנו מתחבאים מאחוריי זהויות כאלה, לא? אני לדוגמא, מעמידה פנים שהמילים שלהן לא פוגעות בו כשהן כן. זה סוד שאני מסתירה. הוא לא מגניב כמו היכולת לעוף, אבל הוא קיים. אתה יכול להעמיד פנים שאתה יודע משהו כשאתה לא באמת יודע אותו, אתה יכול להעמיד פנים שאתה אוהב משהו שאתה בעצם שונא, אתה יכול להעמיד פנים שיש לך תכונה כלשהי שבעצם לא נמצאת בך. כולנו מעמידים פנים, מסיבות כאלה ואחרות. ואנחנו מקווים שאף אחד לא עלה עלינו. התחפושת שלנו אולי פנימית ולא חיצונית, אבל זה לא הופך את הזהות הסודית שלנו לפחות שמורה. אנחנו עדיין שומרים עליה, כי אנחנו לא סומכים על זה שאם אנשים יגלו מי אנחנו באמת הם יאהבו אותנו. זה עצוב, אבל זה לא הנושא העיקרי שלי, ולא באתי לנתח את המנהג הזה אלא את דמותו של סופרמן. ויש לזהות הסודית עוד יתרונות. זה לא חייב להיות למטרות כאלו. לפעמים אנחנו משתמשים בה, כמו סופרמן בעצמו, כדי לא להרגיש פריקים. תחשבו על זה. הוא שונה ברמה כל כך עמוקה ממי שמקיף אותו, והוא רק רוצה לקיים מראית עין של נורמליות. אתם יכולים להבין את זה, נכון? לפעמים גם אני מרגישה פריקית, כאילו אני מוזרה ושונה ולא שייכת לעולם הזה. בין אם זה נכון ובין אם לא, המסכה שאני שמה של אדם שכן מתאים וכן נורמלי עוזרת לי לוודא שאנשים לא יתייחסו אליי מוזר. טוב, העניינים נהיים קצת מדכאים. בואו נעבור לנושא הבא.

קריפטונייט
אין שום דבר מושלם בעולם הזה. משהו מושלם הוא משעמם. היוצרים של סופרמן ידעו את זה מן הסתם, ולכן הם יצרו את הקריפטונייט, החולשה היחידה שלו. הוא אומנם על אנושי, ומסוגל לעוף ולהרים משאיות ולהסתובב סביב כדור הארץ מהר כל כך עד שהזמן יחזור אחורה, אבל הוא לא חסין לגמרי. אפשר לפגוע בו. אפשר להרוג אותו. קריפוטנייט, מינרל רדיואקטיבי מכוכב הבית שלו, הוא הנשק היחיד באמצעותו אפשר לפגוע בסופרמן. ועכשיו בואו נחשוב כמה אירוני זה שהוא מגיע מכוכב הבית שלו. קריפטון. המקום בו הוא נולד, בו חיו הוריו ומשפחתו. המורשת שלו. דווקא זה, זו נקודת החולשה שלו? העבר? המשפחה? 
לא זכרתי הרבה לגבי קריפטונייט, אז גיגלתי את זה. לפי ויקיפדיה, יש הרבה סוגים שונים של קריפטונייט, וכל אחד בצבע אחר ובעל השפעה אחרת, וזה כולל גם סוג אחד של קריפטונייט ורוד שמסוגל להפוך את ההעדפה המינית של קריפטוני (אדם מכוכב קריפטון). הו וואו. לא חשבתי שהם ילכו לשם.
לא הצלחתי להבין דבר אחד, וזה מה ההשפעה של קריפטונייט בכוכב קריפטון. כלומר, האנשים שם מוקפים בזה. האם אין לו השפעה שם? או שאולי הם פשוט צריכים להיות מאוד זהירים בכל רגע משעות היום? אולי קריפטונייט הוא פשוט אחת מהסכנות שם, כמו פטריות רעילות, משהו שצריך ללמוד לזהות ולהיזהר ממנו. לא הצלחתי לקבל תשובה, אבל בכל מקרה, כוכב קריפטון התפוצץ, אז זה כבר לא באמת משנה. 
ועכשיו בואו נדבר על הרעיון של קריפטונייט, נקודת חולשה אחת. אני בטוחה שלכולנו יש דברים ששואבים לנו את הכוח, שגורמים לנו להרגיש רע, שאנחנו מעדיפים לא להתקרב אליהם. רוצים לשתף את הקריפטונייט שלכם?

כוכב הבית של סופרמן ועובדת היותו חייזר
כמו שציינו לפני כן, סופס בא במקור מכוכב אחר. זה הופך אותו לחייזר, במושגים שלנו. נשאלת השאלה, אם קריפטון לא היה מתפוצץ, וסופרמן היה גדל שם בתור קאל-אל (שמו המקורי) הוא היה אדם רגיל לחלוטין, לא? אצלנו הוא מיוחד, בעל כוחות, עוצמתי. אבל בקריפטון הוא היה ממש כמו כל האחרים, אדם נורמלי לחלוטין, בלי שום דבר שונה. זה מעלה את ההנחה שלפיה פעלנו עד כה, שכל מה שמיוחד הוא גם שונה. כלומר, בטח, נחמד להציל אנשים ולהרים בניינים. אבל כל זה יכול לגרום לך להרגיש בודד מאוד. דיברנו על הרגשות של פריק ושל לא שייך. אם אני יכולה להרגיש ככה מדי פעם, ואני אדם רגיל כמעט מכל הבחינות, אז תארו לעצמכם איך מרגיש סופרמן. כלומר, לעזאזל, אפילו הכינוי שלו הוא "סופר מן" - "על אדם". על אנושי. אנשים רואים בעצמם שהוא לא בדיוק אנושי. כמובן, הם גם אומרים שהוא טוב יותר, שהוא מעליהם. אבל לפעמים אתה לא רוצה להיות מעליהם. אתה רוצה להיות כמו כולם. אתה לא רוצה להיות לא שונה ולא מיוחד. אם כולם בינוניים ואתה מעל כולם, אז אתה שם לבד. ומי היה רוצה לחיות ככה?
זה מביא אותנו לנושא הבא. 

מבצר הבדידות (ומכיוון שיש לי יכולת ריכוז מועטה גם כמה נושאים אחרים, כגון "סופרמן נמצא בכולנו")
הו, דה פורטרס אוף סוליטוד. מבצר חצוב בהר שאליו ס

 

ופס הולך כשהוא רוצה להיות לבד. זה כמו המקבילה של גיבורי על לחדר השינה שלך. 
רוב העולם לא מודע לקיומו ורק אנשים שהוא סומך עליהם יודעים איפה הוא נמצא. אם להיות כנה, אני לא זוכרת הרבה על מבצר הבדידות, ואני גם מתקשה להאמין שיש פה איזה משהו מעניין יותר מאשר השם שלו. כלומר, רק *תחשבו* על השם שלו! מבצר הבדידות. יש את זה ביותר קריאה לעזרה? 
שמתי לב שאני לוקחת את רוב האלמנטים פה למקום עצוב משהו. זה פשוט שאני חושבת, ותמיד חשבתי, שחיים של גיבור על הם חיים קשים. אולי כמו חיים של אדם רגיל. החיים בכללי קשים. ואני לא חושבת שצריך להתעלם מההיבטים הללו. החיים לא הוגנים (הם פשוט יותר הוגנים מהמוות) וצריך להתמודד עם זה. לפעמים אנחנו בודדים ומרגישים לא שייכים ורוצים להסתיר את מי שאנחנו באמת. ובשבילי זה סופרמן, זה מה שסופרמן קיים בשבילו. הקרבות והמאבק ברשע נחמד והכל, אבל מה יש לזה לעשות *איתנו*? כלום. אנחנו כן יכולים להתחבר, אבל, לדברים שציינתי למעלה.  אף אחד מאיתנו לא חסין.  אף אחד לא מושלם. אף אחד לא שמח תמיד.  אולי אנחנו לא גיבורי על, אבל תאמינו לי כשאני אומרת לכם - סופרמן נמצא בכולנו. בכם ובי. אנחנו כולנו סופרמן, ואנחנו מצילים את העולם כל יום. אנחנו עושים דברים מדהימים. אנחנו מתעלים על עצמנו. אנחנו אולי לא על אנושיים, אבל אנחנו יכולים להיות על-עצמנו, כל יום יותר ויותר, וזה נקרא להתבגר. אנחנו לומדים מהם הקריפטונייטים שלנו, אנחנו לומדים מה הזהויות הסודיות שלנו, אנחנו לומדים מהם כוכבי הבית שלנו ולומדים שאנחנו מושלמים ככה, אפילו אם אנחנו לא לגמרי מתאימים. גם אם לפעמים אנחנו נופלים, לפעמים אנחנו עוברים לצד האפל, לפעמים אנחנו נפגעים ומתבלבלים. אנחנו יכולים ללכת למבצר הבדידות שלנו, למקום בתוכנו כל כך עמוק שאיש לא יכול להגיע אליו ולפגוע בנו שם, ואנחנו לוקחים נשימה וחוזרים וממשיכים להילחם. ואנחנו בסדר. אנחנו נהיה בסדר. אני מבטיחה לכם. הרי מי רוצה לקרוא קומיקס שבסופו הנבל מנצח?

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • YouTube Social  Icon

ת.ד. 9057, רמת אפעל, 5219001

מייל: haolim@tkz.co.il

טלפון: 03-5350157

פקס: 03-5350159