מסביבי המוני אנשים משתרכים בִּבְלי דעת היכן זורחת השמש ומה טיב הדרך המשתרעת המוליכה אל גוויעתו של יומם.
זרע מרֵעים עוּר! יכשילוךָ רעה ואסון בכסילותךָ אתה מתהלך בעיוורון אל לךָ לבדות מלבךָ מעשיות.
אני היא ישות. אמאן להתאחד עמי, מבועתת מהדאבון. עליי ועליהם אשקיף ממקומי. אחרת, מי יבקרני? מי יבקרם?
האנושות תהלך בשנתה? תתמיד? כך היא, וכך גם אני?
