הערה - הפעולה מיועדת להעברה עם חזרת החוגים לפעילות, ניתן להתאים אותה לזום באם יהיה צורך להעביר אותה בהדרכה מרחוק.
מטרות:
הבנה כי משבר הקורונה מביא איתו משבר כלכלי-חברתי בעולם בכלל ובישראל בפרט
היכרות עם אופנים בהם המשבר הכלכלי-חברתי משפיע על החברה הישראלית
היכרות בסיסית עם האופן בו הממשלה בוחרת להתמודד עם המשבר
הבנה כי הבחירה איך להתמודד עם המשבר היא שאלה ערכית ומנהיגותית, וחשוב שנגבש דעה מתוך אכפתיות וסולידריות
מהלך:
משחק פתיחה - המפעל קורונה (15 דקות)
כמו המשחק 'המפעל', רק שהעובדת מסבירה למנהלת את התכנית שלה להציל את העסק למרות הקורונה, וכל פעם שהמנהלת מסתובבת, כולם צריכים להסביר למה מה שהם עושים הוא חיוני ולא צריך לפטר אותם/להוציא לחל"ת.
המשבר הכלכלי בעולם (10-15 דקות)
איך נגיף הקורונה משפיע על העולם? - זרקו דברים שאתן יודעות (אפשר לעשות שמש אסוציאציות)
אמרי: משהו שלא תמיד מתייחסות אליו ביחס לקורונה, הוא שהסגר, ההגבלות וכל מה שעשינו ומדינות אחרות עשו כדי להציל חיים - משפיע מאוד לרעה על הכלכלה. עכשיו נראה כתבה מ'כאן' על ההשפעה של נגיף הקורונה על כלכלת העולם.
https://www.youtube.com/watch?v=DKocOtiDCC8
לראות
00:00-3:20, וגם 6:14-הסוף
אז מה ההשפעה של נגיף הקורונה על כלכלת העולם?
למה הוא בעצם משפיע כל כך?
על מי הוא הכי ישפיע? (אפשר להניח - על אנשים עניים ומדינות עניות, או על מדינות וקבוצות שהכי נחשפו לנגיף)
המשבר הכלכלי בארץ - משחק הזיכרון+דיון (25-30 דקות)
לשחק 'משחק הזיכרון' (קישור לקלפים מעוצבים להדפסה). החיבור נעשה בין קלפים שמציינים תחום של השפעת הקורונה על הכלכלה בארץ (למשל - אבטלה וחל"ת, חקלאות…) לבין הסבר של משפט-שניים שמפרט את ההשפעה בתחום הזה.
כל מי שחושפת הגדרה, צריכה להצטלם בתמונה שמייצגת את מה שגילתה, אחר כך יעלה לווטסאפ של החוג. (למשל מי שחושפת את ההגדרה כשקשורה לחקלאות עושה פוזה של חקלאית). אפשר גם לתת משימה לכל מי שמגלה זוג, או כל אופציה אחרת שמוסיפה קצת 'פלפל' למשחק.
המטרה מעבר למשחק היא להכיר את ההשפעות, בחרו ע"פ החניכות שלכן האם לקרוא את ההגדרות אחרי כל זכייה בזוג או בסוף המשחק, אך הקפידו להקדיש זמן לקריאת ההגדרות (תוכלו לבחור באילו הגדרות להתמקד).
דיון:
אז איך משבר הקורונה משפיע על הכלכלה בישראל?
משהו חידש/הפתיע אתכן?
האם אתן מכירות עוד השפעות?
יצא לכן להיתקל בהשפעות הכלכליות של משבר הקורונה בחיים שלכן? אם זה בבית, במשפחה, אצל אנשים שאתם מכירים… (שאלה חשובה! לא לוותר עליה ולהשאיר זמן לדיון עליה אם יתפתח)
מה התפקיד לדעתכן של מנהיגים בתקופה הזו - למשל של הממשלה? מה אתן מצפות ממנהיגים לעשות כשקורה דבר כזה?
מה הציפיות שלכן מאזרחים בתקופה כזו?
תכנית הסיוע (20 דקות)
לקרוא מתוך כתבות בגלובס - קטע מכתבה שמסכמת מחקר על תכנית הסיוע הממשלתית, שמראה כי היא קטנה מזו של מדינות אחרות, ואינפוגרפיקה (=הצגה ויזואלית של נתונים) שמראה כי הסיוע עובר בפועל בצורה איטית מאוד.
חומרים נוספים שאפשר להשתמש בהם לשיקול דעת המדריכה:
אינפוגרפיקה שיצר צוות המחקר התנועתי, המראה ממה מורכב הסיוע הממשלתי.
כתבה על תכנית הסיוע של גרמניה - שהעבירה הרבה כסף לאזרחים ומהר https://www.youtube.com/watch?v=nBo8cea8wsI&t=74s
מהי בעצם תכנית הסיוע הממשלתי?
מה יש בתכנית? ומה אין בה? (התכנית עוזרת להתמודד עם הבעיות הכלכליות שעלו במשבר אבל עושה את זה בצורה מצומצמת יחסית)
מה דעתכן - למה התכנית בישראל קטנה לעומת מדינות אחרות?
האם המצב הכלכלי בעקבות הקורונה הוא 'כוח טבע' או משהו שאפשר להשפיע עליו? (להזכיר שמדינות שונות מתמודדות בדרכים שונות)
תפקיד התנועה (10 דקות)
לשחק טלפון שבור - מישהי אומרת מה לדעתה תפקיד התנועה במציאות הזו (ב-4 מילים לכל היותר), מעבירות הלאה ורואות מה יצא בסוף. אפשר לעשות שני סבבים
אז מה לדעתכן אנחנו כחניכות בתנועת נוער יכולות לעשות ביחס למשבר הכלכלי?
הזכירי: חלק מייעוד התנועה הוא יציאה מחוץ לכותלי המחנה, השפעה על המציאות. להזמין להתייחסות
סיכום (5 דקות) - תוכלי להיעזר בנקודות הבאות:
משבר הקורונה, מעבר למחיר הבריאותי ועל שגרת החיים, מביא למשבר כלכלי - גם בעולם וגם בארץ
המצב הכלכלי משפיע על הרבה אנשים בארץ, חשוב שנדע שזו לא אשמת מי שנפגעו וזה לא עניין אישי, זו סיטואציה חברתית כללית שנצטרך להתמודד איתה יחד כחברה
חשוב שנדע שיש לנו השפעה כחברה עד כמה המשבר הכלכלי יהיה עמוק ואיך לפעול כלפיו, כלכלה זה תחום שיש הרבה אינטרס שלא נתעניין ולא נבין בו - חשוב שנתעניין ונהיה מעורבות
עזרים:
מקרן
כרטיסיות 'משחק הזיכרון'
כתבה+אינפוגרפיקה מודפסות
משחק הזיכרון - השפעות כלכליות של הקורונה
*אבטלה וחל"ת - בעקבות ההגבלות יצאו אנשים רבים לחל"ת, חופשה כפויה ללא תשלום. נכון לסוף אפריל מעל רבע מכוח העבודה היו מחוסרי עבודה (לעומת 4% לפני הקורונה)! גם כמות הפיטורים עלתה, ועל פי ההערכות רבים מהעובדים הנמצאים כעת בחל"ת יפוטרו בהמשך
*עצמאים - מאות אלפי עצמאים בישראל הפסיקו לעבוד אבל גם לא זכו לדמי אבטלה, קיים חשש שעסקים קטנים רבים יקרסו
*תיירות - חברות הקשורות לתיירות נפגעו במיוחד, למשל חברת התעופה אל על חוותה הפסדים והחלה בהליך פיטורים של 1,000 עובדים *מסעדות ובילויים - ענפי המסעדות והבילויים נפגעו במיוחד, ההכנסות מטייק אווי הן קטנות לעומת ההכנסות בשגרה
*חקלאות - ענף החקלאות נפגע בתקופת הקורונה, בין השאר בגלל מחסור בידיים עובדות (שגרם לבזבוז של תוצרת) וקושי לייצא לחו"ל
*פנסיה - חלק מהפנסיות של אנשים מושקעות במניות, המשבר הכלכלי העולמי מסכן את גובה הפנסיות
*נשים - נשים מוצאות לחל"ת או מפוטרות יותר מגברים, מטפלות יותר בילדים כשאין מסגרת חינוכית, ומיוצגות מעט בגופים שמנהלים את המשבר כמו הממשלה או וועדות מומחים
*מעגל העוני - המשבר הכלכלי משפיע במיוחד על משפחות עניות שאין להן הרבה חסכונות ומגדיל את אי השוויון
*פערים בחינוך - הלמידה מרחוק העלתה קושי מיוחד למי שאין לו גישה לציוד כמו מחשב אישי וחיבור אינטרנט טוב, בפרט בציבור הערבי והחרדי
*עבודה סוציאלית- בתחילת משבר הקורונה עובדות סוציאליות רבות הועברו לחל"ת, לאחר מאבק הוחלט להחזיר אותן לעבודה, אך למרות המשבר לא תגברו את מערכי הרווחה ועדיין קשה לתת מענה לכל מי שזקוק לסיוע
הסיוע הממשלתי בישראל נמוך לעומת החילוץ בכלכלות דומות
מאת: אדריאן פילוט, כלכליסט, 11.5.20
חבילת הסיוע הממשלתית שגיבשה ממשלת ישראל למשבר הקורונה קטנה מאוד בהשוואה למדינות בעלות מאפיינים כלכליים דומים - כך עולה ממחקר חדש שהגיע לידי "כלכליסט". לפי המחקר, כדי שישראל תעמוד בשורה אחת עם מדינות מפותחות בעלות פרופיל כלכלי דומה, יהיה עליה להציע חבילת סיוע בהיקף של כ־10% מהתוצר או כ־140 מיליארד שקל, כמעט פי שניים מהחבילה הקיימת.
לפי החוקרים, כמעט בכל המקרים חבילות הסיוע היו מורכבות משני אלמנטים מרכזיים: סיוע תקציבי ישיר ודחיות תשלומים והלוואות.* [...] ישראל הקדישה כ־5.5% תמ"ג** סיוע ישיר ועקיף יחד לעומת המדינות המפותחות שהעניקו סיוע כולל (עקיף וישיר) בהיקפים עצומים להתמודדות עם המשבר של כ־10% תמ"ג — כמעט כפול מישראל. "רק ימים יגידו אם על השמרנות הזו לא נשלם בריבית דריבית", כותבים החוקרים. [...] גם מבחינת יחס חוב־תוצר*** החבילה הישראלית בולטת כנמוכה מאוד יחסית למדינות בעלות יחס חוב דומה.
*סיוע ישיר: לדוגמא דמי אבטלה, מענקים לעצמאים, השקעה במערכת הבריאות - כסף שהמדינה ממש נותנת לאנשים. סיוע עקיף: המדינה למשל מלווה כסף לעסקים, או נותנת פטור מתשלום ארנונה
**תמ"ג - תוצר מקומי גולמי, שמודד בכסף את הערך של סחורות ושירותים שמיוצרים במדינה, דרך למדוד את הגודל של כלכלה
***היחס בין הגודל של הכלכלה לחוב הממשלתי. כמעט לכל המדינות יש חוב, ככה תקציב של מדינות עובד - השאלה היא כמה הוא גדול
אינפוגרפיקה מתוך הכתבה: השגרה אולי חזרה אבל הסיוע עדיין תקוע: רק 7.7 מיליארד הגיעו למשק מתוך 80 מיליארד
ראש הממשלה ושר האוצר הבטיחו לשחרר חסמים ולאפשר הזרמת כספים למשק, אבל בפועל חלק קטן מאוד מהסכום עבר • מעקב "גלובס" מראה כי בתום שישה שבועות מההכרזה על תוכנית החילוץ בסך 80 מיליארד שקל רק 7.7 מיליארד ש' הוזרמו, ובשבועיים האחרונים קצב השחרור של הכסף איטי מאוד
עמירם ברקת, 8.5

