מטרות:
הצפת תחושות שעולות מתוך החשיפה לנגיף הקורונה ועיבוד הסיטואציה ביחד, דרך משחק ושיחה.
חשיפה לעובדות מהימנות על נגיף הקורונה –לעשות סדר ככל שניתן בתוך חוסר הודאות הקיים – פנייה לערוץ השכלי (גש"ר מאח"ד).
גיבוש עמדה ערכית לגבי הערבות ההדדית הנדרשת בהתמודדות עם משבר כזה, ועל תפקידנו כתנועה בתוך המשבר הזה.
דגשים למדריכה:
לפני העברת הפעולה חשוב להתעדכן באתר משרד הבריאות בהנחיות ובמידע העדכני על מנת להצליח לתווך לחניכות את המציאות בצורה המדויקת ביותר.
נושא הקורונה יכול להציף אצל חניכות טווח רחב מאוד של רגשות, ובפרט רגשות של לחץ/מתח. חשוב לנהוג ברגישות ולשים לב איפה הדברים פוגשים כל חניכה. אם נראה שחניכה פגשה את הדברים בצורה קשה במיוחד, כדאי לשוחח איתה במהלך הפעולה או לאחריה.
מהלך:
וידוא שכולן נמצאות, שומעות, נשמעות ורואות (5 דק')
מילות פתיחה (5 דק') היום נדבר על מגפת הקורונה וננסה לחשוב ביחד מה תפקידנו בעת הזו. אני יודע שמדובר בימים לא פשוטים, בהם אנחנו מרגישים וחווים לחץ, חוסר ודאות וכו'. אני מזמין אתכם להיות איתי בקשר ולהיות בקשר אחד עם השנייה, גם מעבר למפגש הזה עכשיו- כי במיוחד בזמנים כאלה וכמו בכל זמן אחר- החוג הוא המקום שלכם להרגיש בנוח ולעבור תקופות קשות ומאתגרות ביחד.
הצפה (10 דקות) לשאול: · מה אתן יודעות על נגיף הקורונה? · איך אתן מרגישות? מה המצב רוח שלכן עכשיו? (לחץ, פחד, ציניות, כעס, אדישות…)- אפשר לבקש מכל אחת לשלוח תמונה/אימוג'י או לכתוב מילה 1.
נאמר: (יישור קו בסיסי): הקורונה הוא נגיף שהתגלה בסין בדצמבר, ומאז התפשט ברחבי העולם. (למעשה נגיף מסוג קורונה – קורונה הוא שם לסוג של נגיפים והיו התפרצויות של סוגי קורונה אחרים בעבר). הוא יותר מסוכן למבוגרים וחולים כרוניים, רוב האנשים שחולים בו מחלימים אבל הקושי הוא שהוא מתפשט במהירות ושאנחנו לא מכירים אותו אז אין לו חיסון, ולכן נעשים צעדים להאט את הקצב של ההתפשטות שלו. אנחנו בסיטואציה מאוד לא שגרתית, בהתמודדות עם והרבה חוסר וודאות, הרבה דברים משתנים. באופן טבעי, זה יכול להעלות הרבה רגשות ומחשבות. עכשיו דרך משחק ניחשף לעוד מידע על הסיטואציה
קהות – עובדות על קורונה (10 דקות) https://create.kahoot.it/details/c01e2eec-44f5-4987-bd8f-a1a3f412f559 כל אחת עונה על החידון אצלה, בסוף אפשר לסכם ולהגיד את העובדות החשובות בעיניך או לשאול מה העובדות המרכזיות בעיניהן.
קריאה ודיון (10 דקות) לשלוח בצ'אט ולקרוא פסקה מתוך הטקסט 'מזל שאנחנו חיים בישראל' של שאול אמסטרדמסקי (הטקסט נמצא ברשת ומצורפת גם עריכה יותר ארוכה, אך ההנחה שעם מרבית החוגים יהיה קשה לקרוא יותר מפסקה בפורמט מקוון).
ניתן להשתמש גם במצגת שכוללת את הטקסט ונתונים על מרכת הבריאות בישראל - https://docs.google.com/presentation/d/1zWkXx0hduYBoP8mItiijtLOpNUvnpWvFmK5K33WUl_E/edit?usp=sharing
הנתונים ממרכבים את הדיון: יש בישראל מערכת בריאות ציבורית לכל, אבל גם יש חוסר בהשקעה בה
שאלות לאחר הקריאה: · מה ההבדל בין מערכת הבריאות בישראל למערכת הבריאות בארה"ב? · מה המשמעות של ההבדל הזה במצב חירום כמו זה שאנחנו נמצאים בו? (להתייחס למשמעות הערכית – המערכת הציבורית בישראל שומרת על ערבות בסיסית ולכך שלא משנה המצב הסוציו אקונומי תהיה גישה שווה לטיפול למחלה) · מה נדרש מהציבור בהתמודדות עם המגפה? (למשל – להישמע להנחיות, לדאוג למי שבבידוד, לשמור על קור רוח, לא להפיץ שמועות… המחלה מסוכנת יותר למבוגרים וחולים ולכן נדרשת מצעירים ערבות להקטין את ההתפשטות גם אם הנגיף פחות מסוכן להם)
5. תפקיד התנועה/מה אפשר לעשות? (15 דקות) · מה אנחנו צריכות אחת מהשנייה? · מה יכול להיות המקום של החוג/המחנה בחיים שלנו עכשיו? · איך נצליח לשמור על קשר גם בלי להיפגש בהכרח פיזית? · מעבר לזה – האם יש לנו תפקיד בחברה בה אנחנו פועלים? אופציה א': לשלוח בצ'אט ולקרוא את ההצעות של משרד החינוך – הצעה לסל פעילויות התנדבות נוער להבהיר – סל הפעילויות יצא לפני ההנחיות הכי מעודכנות לכן ייתכן שחלק מהרעיונות אינם רלוונטיים, אבל כדאי להתחבר לרוח הדברים, בעיקר אפשר לעשות כרגע דברים שפועלים דרך הרשת. · מה זה מעלה לכן? (לא בהכרח ההצעות ספציפית אלא הרעיון של לפעול ולקחת תפקיד בתוך המציאות הזו) · האם יש משהו שאתן הייתן רוצות לעשות? (אפשר להציע לחניכות דרך פעולה שלדעתך תתאים להן. אם יש משהו שכדאי להתייחס אליו במחנה – למשל חניכות שנמצאות בבידוד, להעלות את זה ולהגיד איך היינו רוצות להגיב)
אופציה ב':
מראות לחניכות את המסמך שמתאר את פעילות התנועה בעת הזו. (יש משהו מעוצב יפה ונגיש - פנו למרכז הדרכה ויישלח עליכן)
שואלות:
מה אתן חושבות על זה? איך זה גורם לכן להרגיש?
יש דברים שאתן הייתן רוצות לעשות? לקדם?
מה אתן צריכות אחת מהשנייה?
מה יכול להיות המקום של החוג/המחנה בחיים שלנו עכשיו?
איך נצליח לשמור על קשר גם בלי להיפגש בהכרח פיזית?
סיכום (5 דקות) – תוכלי להיעזר בנקודות הבאות: · בכל מה שקשור למידע על מה שקורה – כדאי להיעזר באתר משרד הבריאות (לשלוח בווטסאפ של הבוגר אחרי הפעולה קישורים) · יש לנו אחריות חברתית להישמע לנהלים שמטרתם ליצור מניעה של התפשטות המגפה · לתנועה יש תפקיד בשעת חירום כמו בכל זמן אחר, אנחנו נתאים את הפעילות שלנו למציאות. גם אם המפגש כרגע יהיה וירטואלית, אני עדיין המדריכה שלכן, אתן עדיין חוג, אני רוצה שנשמור על קשר ונבין איך נצליח לחזק את עצמנו וגם את הסביבה שלנו. · חשוב בזמנים כאלה שנהיה רגישים אחד לשנייה, נעזור, נתמוך, נעודד. ניתן מקום לרגשות שעולים וננסה להפחית במידת האפשר תחושות של לחץ ומתח.
שאלות ומשימות על הקורונה:
שאלות:
למה קוראים לנגיף קורונה? – ממקור המילה הלטינית "כתר" שכן הצורה שלו מזכירה כתר
האם מסכה עוזרת לא להדבק? – לא ממש, אבל יכולה לעזור בהפחתת הסיכוי להדביק אחרים
מה התסמינים של קורונה? חום, שיעול וקושי נשמתי
איך בודקים קורונה? באמצעות מטוש – מקל שדומה למקל ניקוי אוזניים, שמכניסים לאף או ללוע ואז שולחים לבדיקת מעבדה. נבדקים רק בעלי סימפטומים שחשודים בנגיף ועל פי החלטת רופא/ה.
איפה התפרץ הנגיף לראשונה? ווהאן שבסין
מה מקור הנגיף? מדובר כנראה בבעלי חיים שנמכרו בשוק בווהאן שבסין. אבל לא נראה שהנגיף מדביק בעלי חיים מעבר להדבקה המקורית
מתי דווח לראשונה על התפרצות קורונה? 31 בדצמבר 2019
כמה נדבקים יש בעולם? כ-130 אלף (לעדכן בנתוני ארגון הבריאות העולמי) https://systematics.maps.arcgis.com/apps/opsdashboard/index.html#/342e1e57b766491ab3f805ed85e105ce?locale=he)
כמה הבריאו? כ-70 אלף (לבדוק בנתוני ארגון הבריאות העולמי)
רוב האנשים שחולים בקורונה יחלימו, נכון או לא? – כן, רוב גדול של מי שחלה בקורונה יחלים
מי הם קבוצות הסיכון? מבוגרים מעל גיל 60, אנשים עם מחלות כרוניות. מי שמחוץ לקבוצות הסיכון – הסיכוי שלו להחלים מקורונה גבוהים מאוד
כמה חולי קורונה מאומתים יש כרגע בישראל? 96 (להתעדכן באתר משרד הבריאות) https://govextra.gov.il/ministry-of-health/corona/corona-virus/spokesman-messages-corona/)
מה השם הרפואי לנגיף? COVID 19
משימות:
לכתוב קורונה מדברים במרחב
לכתוב שיר לקורונה
להרכיב מהאותיות ק.ו.ר.ו.נ.ה כמה שיותר מילים בדקה
לעשות חיקוי של הקורונה
למצוא ראשי תיבות מצחיקים לקורונה
ערוך מתוך: מזל שאנחנו חיים במדינת ישראל/שאול אמסטדרסקי
העובדה שלכל ישראלית וישראלי יש כיסוי רפואי ממלכתי, בלי קשר לשאלה אם הם עובדים או לא, מה העבודה שלהם, אם הם עניים או לא, יכולה להיות ההבדל בין חיים ומוות. במדינה שאני מתגורר בה כרגע, ארה״ב, המצב הפוך לחלוטין. חלק גדול מהאוכלוסייה אינה מכוסה בכיסוי רפואי. אלה שיש להם ביטוח רפואי הוא לרוב קשור איכשהו למקום העבודה שלהם. זה יוצר תמריצים ותלות מטורפת במקום העבודה. לכן, כמצב חירום כמו עכשיו, אמריקאים לא ששים ללכת להיבדק אם יש להם קורונה או לא. דבר ראשון, זה יקר. דבר שני, זה עלול לדפוק את הביטוח. דבר שלישי, זה עלול להכניס אותם לבידוד מה שיגרום להם להיעדר מהעבודה לתקופה ממושכת, ואם זה ירגיז את הבוס, או השד יודע, ויגרום לזה שהם יפוטרו, אז גם לא יהיה להם כיסוי רפואי. בקיצור, מלא תמריצים שגורמים לאנשים לא להיבדק בכלל. בישראל זה לא המצב. לא משנה הסטטוס הסוציו-אקונומי שלכם, אתם תיבדקו אם צריך, תטופלו אם צריך, ויהיו לכם הרבה יותר סיכויים להבריא.
[1]
הצעה לסל פעילויות התנדבות נוער – מגפת הקורונה
שלב היערכות:
מיפוי ילדים, בני נוער וקשישים המצויים בבידוד.
בניית מערך תומך מרחוק: יצירת קשר טלפוני ושמירת קשר חברי רציף.
סיוע לקשישים בעריכת קניות, רכישת תרופות ומוצרים חיוניים.
שליחת סרטונים עם מסרים מעודדים.
סיוע לימודי מרחוק – סיוע בהשלמת חומרי למידה, הסבר מצולם של חומר לימודי וש.ב.
שיבוץ נוער בגני ילדים ומקומות חיוניים במידה ויהיה מחסור בכח אדם.
סיוע במוקד 106.
"אתגר המשימה היומית" – הכרזה על משימה יומית ברשתות החברתיות. הכנת ג'ינגל לשמירה על היגיינה, הכנת סטיקר להעלאת המודעות לנושא הקורונה, ריקוד מפעיל וכו'...
תחרויות וחידונים ברשתות החברתיות.
חגיגת יום הולדת וירטואלי.
לשמח ולעודד נערים / נערות שחגיגת בר / בת המצווה נדחתה.
אחר...