סדנת התמודדות עם מצבי לחץ – למד"צים/חניכי השכבה הבוגרת

עודכן ב: מרץ 24


מטרות:

- הבנת המושג 'לחץ' והגורמים להיווצרותו.

- היכרות עם מודל גש"ר מאח"ד ככלי להפחתת מידת הלחץ ומניעת טראומות במצבים של שעת חירום

- מתן ביטחון והפגת מתחים ולחצים אצל המדריכים עצמם, דרך למידה, שיחה ושיתוף

- לתת למדריכים בסיסים וכלים חינוכיים להדרכה בשעת חירום


מהלך:

דברי פתיחה של המדריכ/ה (2 דק'. אפשר להגיד בקצרה במילים שלכם/ן):

התפרצות נגיף הקורונה קיבלה תוקף של מגיפה עולמית, מעסיקה אותנו בערוצי התקשורת, בחדשות, בטלויזיה, ברשתות החברתיות, בשיחות בין אנשים ברחוב, באוטובוס, בסלון בבית וכו'. המציאות משתנה בקצב מהיר, משרד הבריאות וראש הממשלה מעבירים הנחיות שמשתנות מעת לעת. יש מימד משמעותי של חוסר ודאות בנוגע למצב והרבה עיסוק בשאלה כיצד נכון להתנהל, באיזו מידה להמשיך את שגרת החיים או לא. חלק מאיתנו חווים גם תחושות של לחץ ומתח המתבטאות בכל מיני צורות ואופנים.

חשוב לומר, אנחנו אנשים שונים וחווים את אותה המציאות בדרכים שונות. כל תגובה, כל הרגשה, כל מחשבה, הן לגיטימיות. חשוב שנהיה רגישים לעצמנו ולסובבים אותנו אפילו יותר מבדרך כלל, בגלל שבכל מקרה מדובר במצב לא רגיל ולא שגרתי שיכול להציף לחלק מאיתנו קשיים ותחושות לא נעימות.

בפעילות הקרובה נרצה להכיר מודל להתמודדות עם מצבי לחץ ושעת חירום. המודל עוזר לנו להבין מה משפיע וגורם למצבים של לחץ/מתח אצלנו ואצל החניכים שלנו ובאיזה אופן נכון להדריך במצבים כאלה.


2. (5 דק' מתודה בערוץ הגופני) נשחק טמבל רץ (כל אחד מביתו. המדריך נותן הנחיות). לאחר מכן נבקש לעמוד ולקחת כמה נשימות ארוכות – שאיפה מהאף ונשיפה מהפה. אפשר להוסיף גם מתיחה של הידיים כלפי מעלה בשאיפה והורדה שלהם חזרה כלפי מטה בנשיפה, לאט לאט. הערה: אם אין אפשרות לוידאו משותף של כולם, אפשר פשוט לתת הנחיות של פעילות גופנית מרחוק. כולל מתיחות, קפיצות וכו').


3. (10 דק' מתודה בערוץ הרגשי) בסבב, כל חניך בוחר צ'ופר שהיה בא לו לאכול עכשיו: אם הוא בוחר צ'ופר מתוק, עליו להגיד 'מה מחזק אותי בימים אלה' או 'תחושה טובה שיש לי'. אם הוא בוחר צ'ופר חמוץ, עליו להגיד 'משהו שמפחיד אותי', 'משהו שגורם לי לחוסר ביטחון'. אפשר שהסבב יעבור ככה שמי שמתחבר לאמירה של חניך קודם, ימשיך אחריו. אם יש יותר מ-10 חניכים בפעילות, נבקש רק ממי שרוצה להגיד, שיגידו.


4. לחץ (10 דק'). שואלים – אילו ביטויים יש ללחץ?

כותבים במסמך Docs משותף (או משתפים מסך) ומחלקים את התשובות בטבלה לפי: פיזיולוגי, פסיכולוגי והתנהגותי.

הגדרה ללחץ – מקריאים:

לחץ תלוי במשאבי התמודדות שיש לאדם. שאיפה לשיווי משקל דינאמי. יש איזון בין דרישות שיש עלי לבין המשאבים שיש לי. משאבים = כוחות. כשהאיזון מופר מתעורר לחץ. כשיש המון דרישות ומעט משאבים נראה לחץ. במלחמה – אותה כמות משאבים, הרבה דרישות. הפער יוצר לחץ. לחלופין, מקרה בו מדלדלים המשאבים וכמות הדרישות שווה.בזמן חירום – רמת הדרישות עולה, רמת המשאבים מדלדלת. הגדרת מצב לחץ – חוסר איזון.יש להבחין בין לחץ לטראומה. בטראומה נוסף אלמנט של סיכון הקיום הפיסי או הנפגש שלי או של היקרים לי. טראומה היא מצב קיצוני של לחץ. בטראומה החיים נחלקים לשניים – לפני הארוע, ואחריו. בפוסט-טראומה רואים סימפטומים של טראומה שלא נעלמים. התפקיד שלנו אינו לטפל בטראומה, אלא לחשוף אותה, ולשלוח לטיפול מקצועי.


5. שואלים:

- יש לכן דוגמאות מעצמכן או מאחרים בסביבה שלכם שחווים לחץ בתקופה האחרונה?

6. (10 דק') מציגים את המודל הרב ממדי להתמודדות עם מצבי לחץ, ואי-ודאות (גשר מאח"ד). לאחר ההסבר, יש לשתף במסמך המכיל את ההסברים למרכיבי המודל. אפשר לתת לכמה חניכים לשתף במרכיב שאיתו הם הכי מזדהים ביחס לביטויי לחץ אצלם.

מודל גשר מאח"ד הוא מודל לאבחון מצבו של אדם בשעת לחץ או טראומה, ולהענקת סיוע ראשוני. המודל, שפותח על ידי מולי להד, עוסק בסגנונות ההתמודדות השונים של הפרט בזמן משבר. ההנחה הינה שבכל אדם טמון הפוטנציאל להתמודדות. כמו כן, ניתן לזהות אצל כל אדם מהו סגנון ההתמודדות (או מספר סגנונות התמודדות) הייחודי לו, ולסייע לו. בעזרת המודל, ניתן לאתר דפוסים, שפות, סגנונות התמודדות שבני אדם פועלים בהם כאשר מתמודדים עם מצב לחץ, משבר, אי-וודאות, אסון או סכנה.

במודל הרב-מימדי שבעה ערוצים, בהם מתקשר האדם עם עצמו ועם העולם שמחוצה לו, חווה מגיב ומתמודד. ערוצים אלה, הנקראים בראשי תיבות גש"ר מאח"ד, מרכיבים את התהליך של התמודדות יעילה.

  1. גוף, שכל, רגש, משפחה, אמונות, חברתי, דמיון

הרעיון הוא שהמדריך יצטרף/ יתחבר לערוצים החזקים אצל האדם, ואז ימשיך בבחינת הערוצים החסרים וטיפול בהם. לכל אדם ערוצים דומיננטיים יותר, חצי דומיננטיים, וכאלו שאינם דומיננטיים. אדם בעל גמישות רבה יכול לעבור בין הערוצים השונים ולהיעזר בהם בשעת הצורך. לאותו אדם הגמישות להבין איזה ערוץ להפעיל באיזה זמן. אחרים, בעלי גמישות מעטה יותר, יתמקדו בערוץ הדומיננטי שלהם, כשמהדריך יוכל לסייע להם לעבור בין הערוצים בשעת הצורך.


7. (20 דק') הכרות עם ערוצי ההתמודדות במודל : נחלק לזוגות, וכל זוג יקבל מרכיב. הזוג יקרא את ההגדרה שלו וינסה לכתוב – כיצד אפשר להשתמש בערוץ הזה בהדרכה ביחס להתפרצות נגיף הקורונה? (יהיה ספרדשיט עם עמודה אחת המכילה את כלל המרכיבים, ועמודה נוספת משמאל לכתוב בה את הרעיונות. ככה תיווצר בסוף טבלה של כל הערוצים ואופן השימוש בהם בעת הזו). אחרי שכל הזוגות מילאו, נקרא יחד את העמודה השמאלית, ואם זוג ירצה להוסיף – הוא יוסיף בעל פה. מטרת המתודה היא לאפשר למדריכים ליישם את ההבנה שלהם ולהגביר את תחושת המסוגלות שלהם דרך מענה על השאלה כיצד אפשר להשתמש בזה בעת הזו.

הצעה חלופית: אפשר לקחת כל מרכיב ולנסות להציע איזו פעילות יכולה להשתמש במרכיב, ולהסביר אותה. (דוגמאות לסוגי פעילות שמתאימים לחלקים במודל גש"ר מאח"ד - מצורף בסוף)


8. אם מדובר בפורום של מד"צים שעובר את הפעילות – שווה לסיים בשיחה פתוחה על איך להנגיש את המודל הזה גם לחניכים/ות שלהם. כלומר, לקחת את הטבלה שמילאנו יחד, ולתרגם אותה למחשבה על הפעילות בתקופה הקרובה עם חניכי הצעירה והמתבגרת. חשוב לכתוב במסודר את הרעיונות, ובסיום הפעילות לשלוח למדריכות את הטבלה המלאה, ואת שלל הרעיונות שעלו.


9. סיכום (3 דק'):

המודל שהכרנו יכול לסייע לנו להפחית לחץ אצלנו באופן אישי, אצל השותפים והסובבים אותנו וגם כמדריכים, עבור החניכים והחניכות שלנו. כתנועה, חשוב לנו לתפוס תפקיד משמעותי בעת הזו כמו בכל זמן אחר, להיות שם בשביל החניכים דמות בוגרת משמעותית, לסייע להם לחזק את תחושת הביטחון ולהפחית במידת האפשר את מידות המתח והלחץ. ומעל הכל, לעבור את התקופה הזו ביחד, כחוג, כקבוצה ולדעת שאף אחד לא לבד בזה – זהו סוד כוחה של התנועה.




גוף

אדם הנוקט בסגנון התמודדות גופני מתמודד ומגיב בעיקר באמצעות ביטויים פיזיים, תגובות ותחושות גופניות. בכל תחושת לחץ קיים מרכיב גופני הכולל תחושות גופניות ופעילויות. מודעות לתחושות גופניות, מיומנויות הרפיה ומדיטציה, ספורט, עשייה, אכילה, שינה הן פעילויות מרגיעות המחזירות את תחושת השליטה על תגובות הגוף ומקטינות את רמת הלחץ.


שכל

שימוש בשכל מאפשר לארגן את המחשבות, לאסוף מידע, לברר סדר עדיפויות, לתכנן, ללמוד מניסיון, לקבל החלטות, לפתור בעיות ולנווט את מחשבותינו. אסטרטגיות שכליות מסייעות להפחתת תחושת הלחץ. במידה והמצב המשברי הינו מצב מתמשך, ואנו פוגשים את החניכים לאורך זמן, כדאי לייצר סדר יום ושגרה עם מספר עוגנים קבועים ליום, כדי להחזיר קצת תחושת ביטחון וסדר.


רגשות

אדם הנוקט בסגנון התמודדות רגשי מתמודד ומגיב בעיקר באמצעות ביטוי רגשות כמו בכי, צחוק, צער, כעס, חמלה. הוא נוטה לבקש תמיכה רגשית אצל הזולת. הוא מחפש אחר דרכי ביטוי בדרכים לא מילוליות כמו ציור, קריאה, או כתיבה תהיה יעילה בהפחתת תחושת הלחץ והמצוקה.


משפחה

המערכת המשפחתית היא מערכת חברתית ראשונית החיונית לפיתוח כישורי התמודדות בלחצי החיים. המשפחה מעניקה אהבה, תמיכה וסיוע היוצרים את הבסיסים להישרדות ולמרפא במצבי מצוקה.

מה נעשה? יצירת הזדמנויות יזומות לפעילות משותפת להורים וילדים.· שיחה חינוכית עם ההורים.· התייחסות למשפחה בפעילויות עם החניכים.· זמן מובנה קבוע עם בני המשפחה כחלק משגרת היום/ השבוע.


מערכת אמונות

האמונה שייכת למימד הרוחני, לתחום החיפוש אחר טעם החיים וסדר היקום. האמונה מעניקה משמעות למצוקה ולסבל. התקווה חיונית להישרדות. מערכות אלו עלולות להתערער עקב משברים. חשוב לחזק את התהליך הפנימי הקשור למערכת ערכים חברתית-אידיאולוגית, לאמונה דתית, ולביטחון עצמי בעזרת תהליכים כגון 'הבהרת ערכים', טקסים קבוצתיים, תפילות וחיפוש מודע של משמעות החיים. הנוקטים בסגנון התמודדות זה מסתמכים על אמונות, ערכים, חיפוש משמעות ופילוסופיית חיים על מנת להנחות ולהדריך עצמם בזמנים של לחץ ומשבר. הם מונחים על ידי תחושה של ייעוד ושליחות, צורך בהגשמה עצמית.

מה נעשה? שיחה על מערכת האמונות שלי.· שיחה על האמונה של החניך בעצמו ובמסוגלותו העצמית.· מחשבות על הצלחות עבר של החניך המעניקות תחושת בטחון בעצמו.


חברה

בהתמודדות עם לחץ ישנה חשיבות עצומה לתמיכה חברתית. שאיבת התמיכה מהשתייכות לקבוצה, קבלה או לקיחת תפקיד, אהבת הזולת והיכולת להיות שם למענו – הינם גורמים תומכים המסייעים לתחושת בטחון במצבים של מתח ואי ודאות. החניכות בתנועת הנוער, במסגרת חוג, הנפגש באופן קבוע, ולו מסורות, נוהגים, הווי והיסטוריה משותפת יהוו מנוף עבורנו ליצירת מרחב חברתי היוצר שייכות ובטחון בשעת חירום.

מה נעשה? מפגש חוגי קבוע יעצב שגרה מסוימת ייצר תחושת בטחון וודאות – פעילות הפגתית וסביבה מחזקת בתוך תחושת תוהו ובוהו.· הנכחת תחושת השייכות לחוג אצל החניך באופן יומיומי (גם כשאין מפגש פנים אל פנים).· תפקיד לכל חניך – קבלת תפקיד יוצרת תחושת משמעות, שליטה במציאות ויכולת לפעול בה (תפקיד במסגרת פעילות החוג, ותפקיד במסגרת הקהילה).


דמיון

פעולת הדמיון מאפשרת דיאלוג בין גוף, שכל ורגש. השימוש בדמיון מקל על מציאות קשה. ישנם מחקרים המעידים כי אנשים המפליגים אל הדמיון עשויים להתגבר טוב יותר על המצוקות היומיומיות.

מה נעשה? חשיבה יצירתית, חלומות בהקיץ, דמיון מודרך, מחשבות נעימות, ניסיון לדמיין פתרונות נוספים לבעיה, שימוש בהומור. הפגות של הסחת דעת, לא נותן פתרונות לבעיה אך נותן זריקת כח, במיוחד במצבים מתמשכים. שם נוסף – הפוגה מעצימה. דוגמאות לסוגי פעילות על פי גש"ר מאח"ד

ג-גופני: אני פנתר ויש לי חברים, קווא קווא תנועות,טמבל רץ, משחק מראה...

ש-שכלי: חידה יומית, קונטק,לקרוא ביחד כתבה על המצב, חידונים אקטואלים-קהוט, בולשיט

ר-רגש: שיתוף רגש דרך גיף/אמוג'י, חפץ שמבטא איך אני מרגיש/ה, ביטוי ביצירה כמו כתיבה, ציור, פיסול, D.I.Y...

מ-משפחה: שימות משפחתיות עם האחים/הורים, בישול עם ההורים - מאסטר שף, יצירות מחומרים ביתיים סטייל חנוך פיבן...

א-אמונה: קבלות שבת, שיחות ואמירות על המצב שנותנות תקווה, באופן כללי מתבטא בעצם הבחירה לעשות את הפעילות...

ח-חברה: גמד ענק חוגי, 'שעון שיחות' טלפוני, אתגרים קבוצתיים...

ד-דימיון: דמיון מודרך, כתיבת רצף, כתיבת קומיקס/מנגה, משחקי תפקידים D.N.D, נחש מי, כתיבת הצגה, יצירה סטייל פיבן...


88 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • YouTube Social  Icon

ת.ד. 9057, רמת אפעל, 5219001

מייל: haolim@tkz.co.il

טלפון: 03-5350157

פקס: 03-5350159