ליווי מד"צים- עיבוד חוויית ההדרכה ובחירה מחודשת


הקדמה למלווה

"מי שיש לו למה יכול לשאת כל איך". אנחנו בצוות להדרכה מזהות שחיקה בבחירה של המד"צים להדריך, עם התארכות תקופת ההדרכה המקוונת. בחרנו להביא לכם ליווי שמתחיל בעיבוד - לא מאוד ארוך - של חוויית המד"צים בהדרכה המקוונת, וממשיך בשיחה על התכלית של ההדרכה המקוונת. היינו רוצות לחזק את התפיסה הערכית של המד"צים ולעזור להם לתת יותר תשובות, ותשובות עמוקות יותר, לשאלה - למה להדריך באופן מקוון בתקופת הקורונה?

בחרנו להביא את השיחה הזאת כדי לחשוף עמדות, רגשות וחוויות שיש למד"צים, במטרה להתמודד איתן ולהציע תפיסה, שלא מבטלת את החוויה, אבל יכולה לתת רוח ואנרגיות ולעזור להן להפוך למדריכות מקוונות עוד יותר טובות ממה שהן.

ברוח המשפט "מי שיש לו למה יכול לשאת כל איך", נבחר להעמיק את העיסוק בלמה, כדי לתת מוטיבציה עמוקה שתעזור להם להתגבר על חוויית חוסר המשמעות בהדרכה המקוונת שעלולה להיות רווחת יותר ככל שהזמן עובר.

מטרות

  • מפגש מחזק של כלל המד"צים במחנה

  • עיבוד את חווית ההדרכה בעת הזו

  • גיבוש עמדה ערכית שתתן כוחות ומוטיבציה להמשך ההדרכה

מהלך

1. פתיחה: התכנסות של כולם והסבר על השיחה.

חלק ראשון: עיבוד חווית ההדרכה בתקופה האחרונה

2. נחלק את המד"צים לחדרי זום, בהתחלה בזוגות ולאחר מכן ברביעיות.

חדר זום ראשון- בזוגות: כל אחד מקבל תמונות מפעולות עם בועות דיבור ומחשבה ריקות, הם צריכים לכתוב בתוכן ואז להציג לבן/ בת זוג.

חדר זום שני- ברביעיות: שאלות מנחות:

  • משהו טוב שקרה בפעולה שהדרכתי

  • משהו שקשה לי בתקופה האחרונה

  • משהו חדש שלמדתי לעשות

  • משהו שחששתי ממנו והופתעתי לטובה

  • משהו שאני לא יודע איך לשנות אותו וזה מבאס אותי

3. חוזרים לפורום של כולם, עושים סבב:

  • למה אני ממשיכה להדריך בתקופה הזאת/ למה אני לא ממשיכה להדריך בתקופה הזאת? (את החלק הזה ובכלל חשוב להתאים לסיטואציה ולהתמודדויות הספציפיות עם המד"צים במחנה שלכן)

4. שיחה משותפת

  • מה אנחנו מצפים שיקרה מזה שאנחנו ממשיכים להדריך?

  • מה קשה בבחירה להמשיך להדריך באופן מקוון לאורך זמן?

  • מה אני עושה ביום שאין לי כוח? מה גורם לי כן/ לא להגיע למפגש עם החניכים?

  • במקומות שרוב המד"צים לא מדריכים: מתוך ההתייחסות לקשיים שהמד"צים מתארים (שגורמים להם לא לרצות להדריך), לשאול שאלות שיחשפו את התפיסה שההדרכה המקוונת היא לא מספיק משמעותית.

חלק שני: שיח ערכי על הבחירה בהדרכה בתקופת המשבר

5. נשאל ונכתוב בשיתוף מסך "מה זה בעצם משבר הקורונה?" עם מה אנשים היום בישראל מתמודדים? עם מה ילדים צריכים להתמודד?

6. נקרא חלק קטן מתוך "עדות לדור" של ברל כצנלסון:

"אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר? לֹא הַבּוֹרֵחַ מִן הַגּוֹרָל, אֶלָּא הַכּוֹבֵשׁ אוֹתוֹ, לֹא הַמְּבַקֵּשׁ לְהַעֲרִים עַל גּוֹרָלוֹ, אֶלָּא הַמְּאַמֵּץ רוּחוֹ וְיָדוֹ לִכְבֹּשׁ אוֹתוֹ.

יֵשׁ רְגָעִים בָּהֶם נִצְרֶפֶת אֻמָּה. בָּהֶם נִבְחֶנֶת תְּנוּעָה. בָּהֶם יְחֻשַּׁל אָדָם. בָּהֶם הִיסְטוֹרְיָה מִתְחוֹלֶלֶת. "הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעַם". אֵין רְגָעִים אֵלֶּה בָּאִים בְּהָמוֹן חוֹגֵג וּבְתַהֲלוּכוֹת-נִצָּחוֹן. קַשִּׁים וּמָרִים הֵם. וְהַמִּתְאַוִּים לָהֶם – אֵינָם יוֹדְעִים מַה מְעוּתָד לָּהֶם. בְּבוֹאָם הֵם אֲחֵרִים לְגַמְרֵי מִכְּפִי שֶׁהַהֲזָיָה הַמְּתַקְתַּקָּה רוֹאָה אוֹתָם בְּמֵיטַב תֵּאוּרֶיהָ. אַךְ מִשֶּׁהֵם בָּאִים - בְּיִסּוּרִים, בְּפֻרְעָנֻיּוֹת, בַּאֲבֵדוֹת, בִּתְבוּסוֹת - הֲרֵי הֵם מַעֲמִידִים בְּמִבְחָן אֶת הַנְּבוּאָה וְהַחָכְמָה, אֶת הַמַּעֲשֶׂה וְאֶת הָאֹפִי. וְאוֹי לוֹ לַדּוֹר הַמַּכְזִיב בִּרְגָעִים כָּאֵלֶּה. אֵין חַיֵּי אָדָם רְאוּיִים לִשְׁמָם, אֶלָּא אִם כֵּן הָאָדָם הַחַי אוֹתָם נוֹתֵן אוֹתָם אֶל לִבּוֹ, מְבַקֵּשׁ לָדַעַת אוֹתָם, לְהַשִּׂיג אֶת שָׁחֲרַם…."

  • נפרש ביחד לאט את הכתוב. מה הוא מנסה להגיד לנו?

  • ברל כצנלסון כותב על תקופת בניית הארץ לפני קום המדינה, והקשיים שנתקלו בהם אז. אנחנו לא באותו המצב, אבל מה הם הקשיים של החברה הישראלית היום? מהם הקשיים שלנו כתנועה היום?

  • איך הוא מתאר רגעים הסטורים? מה הכוונה שברגעים כאלו נבחנת תנועה?

  • מה הוא אומר במשפט האחרון? האם אתם מסכימים עם זה?

  • איך זה מתחבר לבחירה להדריך ולהיות תנועה בתקופה הזו?

7סיכום (במילים שלכם ועם מסר מותאם לשיחה שהייתה!)

ברל כצנלסון מדבר על רגעים היסטוריים בחיים של חברה. הוא אומר שבניגוד למה שאנחנו עשויים לדמיין, אלה לא רגעים של גבורה והתעלות אלא דווקא של קושי, רגעים שמציבים בפנינו ייאוש מסויים ואת הרצון לוותר, את השאלה- למה בכלל לעשות את מה שאנחנו עושים?

הבחירה להדריך בתקופה הזאת היא קשה- אתם כבר עייפים, לא פוגשים את החניכים באמת, קשה להיות מול המסך כל כך הרבה, מתגעגעים למחנה. החברה הישראלית והעולמית מתמודדת עם משבר רפואי, ובעיקר כלכלי וחברתי- ולא ברור בדיוק איך נהיה אחריו. דווקא בתקופה כזאת לפי ברל אנחנו נמדדים כתנועה. איך שנבחר להסתכל על המציאות, האם נבחר לפעול? האם נשאל את עצמנו איך חיינו יהיו בעלי ערך ומשמעות? לקיים תנועה ומחנה בתקופה כזו זה בהחלט יותר קשה אבל גם יכול לשנות מאוד את החניכים שלנו, את הסביבה שלהם ואת החברה הישראלית.


0 צפיות
  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • YouTube Social  Icon

ת.ד. 9057, רמת אפעל, 5219001

מייל: haolim@tkz.co.il

טלפון: 03-5350157

פקס: 03-5350159