יום השואה- פעולה לשכבה המתבגרת

האי ברחוב הציפורים


נבקש מהחניכים מבעוד מועד להביא דפים וצבעים


הקדמה למדריך:

במרכזה של הפעולה יש את הסיפור "האי ברחוב הציפורים" של אורי אורלב. אנחנו הולכים לקרוא פתיח קצר שכתב בשביל להתייחס לבחירה לראות בשואה סיפור. לאחר מכן נראה שני קטעים מתחילת ההצגה.

בחלק הראשון נתמקד בשאלות שמעסיקות את הילדים אל מול המבוגרים.

בחלק השני נתמקד בבדידות של אלכס ונגע בסיפור של תנועות הנוער בשואה.

בסיכום נתייחס גם למופע והבחירה לתת מקום לרגשות דרך יצירה.

תקציר הקטע הראשון: אלכס, הנער, צופה באביו מנקה את אקדחו, ושואל אותו האם הוא מתכנן להרוג גרמנים, האבא עונה שעוד לא ומחליט ללמד את בנו להשתמש באקדח. הוא מסביר לו כיצד לראות ומתרגל איתו. בהמשך מגיע יהודי נוסף אשר מרוצה מהבחירה של האבא. לימוד הירי נפסק ומתחילה שיחה בין שני המבוגרים מה נכון וצריך לעשות כעת.

תקציר הקטע השני: אלכס נכנס לביתו החדש, ומתייחס ישר לשלג, העכבר שלו. הוא דואג לו ויש ביניהם מפגש שבו אלכס מדבר אליו רבות. הם הולכים לבדוק האם נגעו להם באכול, והוא מבין שמשפחה שכנה לקחה להם את אוכל. הם הולכים אליהם ואלכס מחביא את שלג. המפגש עם המשפחה לא נעים והם מתייחסים אליו כילד קטן. אלכס מחליט ללכת משם למרות שלמשפחה יש ילד קטן, הוא בוחר להישאר לבד. הוא חוזר עם שלג למקום מחבואו החדש ושם שומע קולות ומבין שהמחבוא שלו בסכנה, הוא בונה סולם בכוחות עצמו על מנת להסתתר במקום טוב יותר.


מטרות:

1. החניכים יפגשו סיפור של נער בגילם אשר מתמודד עם מציאות של שואה (הן אלכס בהצגה והן אורי הסופר).

2. החניכים יעסקו בשאלות אשר מטרידות בני נוער במציאות מורכבת (בשואה והיום).

3. החניכים יעסקו במשמעות תנועת הנוער בחיים שלהם ויבינו כי אחד התפקידים של התנועה זה להגיב למציאות המשתנה ולהמשיך לפעול בתנאים החדשים שנוצרו.

מהלך:

4. פתיחה של המדריך (10 דק')

· למדריך: עליך לבחור משהו שמכניס לאווירה של הפעולה (שיר ששומעים, משחק תואם וקצר)

· נאמר: אנחנו הולכים לעבור עכשיו פעולה לציון יום השואה. את הפעולה הזו ילווה סיפור של אורי אורלב "האי ברחוב הציפורים". הספר יצא לאור בשנת 1981. אנחנו נצפה בחלקים מהצגה שעשו על בסיס הסיפור. בעזרת הסיפור ונאום של אורלב, ננסה לשוחח על דילמות וסיטואציות של ילדים בגילכם בתקופה השואה.

· אני מבקש שנצליח להיות יחד בפעולה, לשאול שאלות, להקשיב. לא צריכים להיות עצובים, אבל מותר להיות. מותר להגיד כל מה שחושבים.

· נזכיר שכולם צריכים דפים וצבעים

5. קטע קריאה ושיחה (15 דק') - נתחיל מלקרוא קטע קצר שכתב הסופר של הסיפור בטקס שבו זכה הסיפור בפרס (נספח)

· איך הסופר מתייחס למלחמה? במה זה שונה ממה שאנחנו רגילים (כסיפור, רואה דברים טובים בה)

· למה הגישה הזו חשובה?

· אתם גם אוהבים סיפורים? קוראים ספרים? שתפו בספר שקראתם לאחרונה

· מה עוזר לכם להתמודד עם מציאות מורכבת?

6. הקדמה להצגה (5 דק') - נגיד - לסיפור שלנו "האי ברחוב הציפורים" יש גיבור בשם אלכס, תכף נפגוש אותו. אלכס הוא ילד בן 11 כאשר פורצת המלחמה וזו הנקודה בה אנחנו נפגשים איתו. קישור לסרטון של ההצגה


7. קטע ראשון ושיחה (20 דק') -

· אני מבקש במהלך הצפייה לנסות להסתכל מה השאלות שמטרידות את הדמויות

· צפייה בקטע ראשון מהתחלה ועד 4:20.

· נשאל: מה ראינו בקטע הזה?

· נבקש מהחניכים לחלק את הדף ל-2. בכל חלק לכתוב או לצייר:

1. איזה שאלות מעסיקות את אלכס? (האם האקדח אמיתי, האם האבא יהרוג גרמנים, מה היו עושים אם היה להם אקדח שלקחו את אמא)

2. איזה שאלות מעסיקות את המבוגרים? (האם באמת יש מלחמה ושואה, האם להישאר בבית או לברוח)

8. קטע שני ושיחה (20 דק')

· נספר לחניכים שאלכס עובר לבית האחר, לבית ברחוב הציפורים שם הוא נמצא לבדו, מחכה שאבא שלו יחזור.

· צפייה בקטע השני מ10:27-16:40

· נשאל:

מי יכול לספר לנו מה ראינו? מדוע אלכס בוחר להישאר לבד?

נגיד - אחת ההתמודדויות הקשות במציאות הזו היא הבדידות

מה התפקיד של שלג בשביל אלכס?

נשאל - האם אתם מרגישים בתקופה הזו שחסר לכם מפגש עם אנשים?

איך אתם יוצרים מפגשים בכל זאת?

· נספר - בסיפור אנו רואים כי אלכס מתמודד לבדו בביתו ומוצא דרכים שונות להפיג את בדידותו דרך שלג העכבר, ספרים ודברים נוספים. אני רוצה לספר לכם כי בוורשה, לפני המלחמה היו תנועות נוער כמו שלנו. עם צעירה ובוגרת, עם מדריכים וחניכים.

· נשאל: מה אתם חושבים שקרה לתנועות הנוער כשהתחילה המלחמה וכל היהודים נכנסו לגטו? האם לדעתכם הם המשיכו את הפעילות בתוך תקופת המלחמה? איזה סיבות יש לעשות זאת? איזה סיבות יש לא לעשות זאת?

· אוספים תשובות מהחניכים ומספרים: קצת אחרי תחילת המלחמה, אחרי תקופה קצרה שבה התנועות הפסיקו לפעול, המנהיגים שלהם החליטו לפתוח מחדש את הפעילות, גם בזמן המלחמה וגם בתוך הגטו. הם רצו שלחניכים שלהם יהיה מקום להגיע אליו ולהמשיך להיפגש עם החברים מלפני המלחמה, הם לא רצו להיות מסוגרים בביתם כל הזמן בצפיפות עם ההורים שלהם.

· אפשר לשאול: מה לדעתכם עושים בתנועת נוער בזמן מלחמה?

· נספר כי המשיכו להיות פעולות, והיו מסיבות, והסניפים היו מוקד ציבורי של חלוקת מזון ועזרה לציבור היהודי החלש בגטו. הם קיימו מלבד ההדרכה מפעלי סיוע נרחבים. החניכים והמדריכים בתנועות הנוער בגטו בחרו להמשיך בפעילות למרות התנאים המאוד קשים, ולמרות שזה היה מפחיד להסתובב בחוץ בגלל הגרמנים. הם בחרו להמשיך להיפגש ולחנך וזו היתה, בשלב הזה, ההתנגדות שלהם למציאות הקשה מסביבם ומרד במציאות שבה כל אחד מסוגר בביתו. בהמשך המלחמה היחד שלהם וההתנגדות שלהם לקבל את המציאות אפשרה להם לצאת למרד לוחם נגד הגרמנים.

9. סיכום הפעולה (5 דק')

· בחרנו להתייחס ליום הזכירון לשואה דרך סיפור והצגה. כלים שמאפשרים עיסוק בתחושות ורגשות בצורה מיוחדת, אנחנו מקווים שהמופע שאתם נמצאים בעיצומן של ההכנות אליו יאפשר גם לכם כלים להתמודדות עם המצב שאנחנו נמצאים בו.

· נציע למי שרוצה לראות את ההצגה כולה לצפות בה ביוטיוב.

10. טקס - כעת ניגש לציין יחד את היום השואה בטקס קצר – אתם מוזמנים להזמין את ההורים להיות אתכם בטקס.



65 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • YouTube Social  Icon

ת.ד. 9057, רמת אפעל, 5219001

מייל: haolim@tkz.co.il

טלפון: 03-5350157

פקס: 03-5350159