חלום
מילים: אברמק קופלוביץ'
כשאגדל ואהיה בן עשרים,
אצא לראות את עולמנו המקסים.
אתישב בתוך ציפור עם מנוע,
אתרומם ואמריא אל החלל, גבוה.
אעוף, אשוט ואתנשא
מעל עולם רחוק ויפה.
אל השמיים אתרומם ואפרח,
עננה אחות לי והרוח אח.
אתפעל מנהרות הפרת והנילוס,
אראה את הפירמידות והספינקס,
במצרים העתיקה של איזיס האלה.
אחלוף על פני מפליי הניאגרה
ואטבול בחום שמשה הצורב של סהרה.
ארחף מעל צוקי טיבט לוטי עננים
ומעל ארץ הקסם והמסתורין.
אל השמיים אתרומם ואפרח,
עננה אחות לי והרוח אח.
וכשאחלץ מהשרב היוקד, האיום,
אסתובב ואעוף אל קרחוני הצפון.
ביעף אחלוף מעל אי קנגרו האדיר
ומעל חורבותיה של פומפיאה העיר.
מעל ארץ הקודש של הברית הישנה
וגם על ארצו של הומרוס הנודע,
ארחף לי לאט-לאט, בדאיה נינוחה.
וכך מתבשם מקסמי התבל.
אל השמיים אתרומם ואפרח,
עננה אחות לי והרוח אח.