יום הזיכרון תש"ף-הנחיות ליצירת אירוע מעגלי שיח

מטרות:

1. יצירת אירוע המציין את יום הזיכרון באופן ייחודי דרך מפגש ושיחה

2. יצירת אלטרנטיבה למסורת קיימת של מעגלי שיח או הצעה של פעילות חדשה וייחודית שלא הייתה לפני כן

3. חוויה משמעותית של חברי בוגרת בלקיחת אחריות על אירוע גדול היוצא מחוץ לכתלי המחנה ויוצר מפגש חינוכי משמעותי עם בני נוער בישוב/בשכונה/ברשות

מראש:

- פנו לרכז תנועות הנוער/רכז הנוער/איש הקשר הרלוונטי והציעו את שיתוף הפעולה/האחריות המשותפת על תכנון האירוע

- פנו גם לרכזי תנועות הנוער האחרות וצרו מפגש הכנה שיחדד את מטרות המפגש והתכנים שיעלו בו

- בנו את מהלך המפגש לאור השיחות שנעשו, הכינו מצגת שבאמצעותה מפעילים את מעגלי השיח וקבעו איך יראה מעמד הסיום שבו יפגשו כל החברים מכל המעגלים ביחד. - פרסמו את המפגש והחליטו האם לקיים הרשמה מראש בטופס מקוון , כדי שתוכלו להתכונן מראש למספר המשתתפים, אופן חלוקת הקבוצות וכמות המדריכים.

- הכינו את מדריכי המעגלים בכך שתכתבו מהלך ברור ופשוט (כולל הנחיות למדריך, מה לומר מתי) ובשיחות משותפות/אישיות לקראת האירוע

בסיס למבנה האירוע:

15 דק' סבב הכרות ותיאום ציפיות במעגל

45 דק' דיון במעגלים לפי כרטיסיות מנחות (כרטיסיות במצגת) – בהמשך מפורטת דוגמה

15 דק' מעמד סיום טקסי- קטע קריאה+הקשבה לשיר מושמע+שירת התקווה

דגשים נוספים:

· החליטו מראש האם מדובר באירוע שאופיו הוא מפגש בין חניכי תנועות הנוער או מפגש פתוח לבני נוער- זה ישפיע על האופנים שבהם תזמינו חניכים ועל התוכן באירוע

· תוכלו להשתמש בשיעורי חברה אם החלטתם לקיים בבוקר כדי להזמין לאירוע אחר הצהריים/ערב

· נסו לחשוב על גורמי משיכה לאירוע כזה- המפגש החברתי, השיחה, העיסוק של בני נוער בצבא ובגיוס וכו'.

· מעגלי השיח יכולים להיות מחוברים לפני/אחרי טקס ויכולים גם לעמוד בפני עצמם

דוגמה לכרטיסייה/שקופית במעגל שיח

אמור: שלום לכולם, אחרי שהכרנו קצת, אשמח שנקרא את הקטע הראשון, מתוך איגרת של יצחק רבין ז"ל למשפחות השכולות ביום הזיכרון בשנת 1994.

(קרא את הקטע לאט וברור או בקש ממתנדב מהקבוצה לקרוא לכולם)

מתוך איגרת אל המשפחות השכולות, יצחק רבין, 1994

אני מאמין שהשלום אפשרי, שהגיעה העת לשים קץ למלחמות. אני מאמין שצריך לתת סיכוי, בעיקר עכשיו, כאשר כוחנו עמנו להכות כל אויב, אם חלילה נתבדה. אולי טעות בידי, אולי לא, אבל אני משוכנע כי יותר מכולם, דווקא הלוחמים, דווקא אלה שראו את התופת מול עיניהם וחשו את מוראות המלחמה על גופם, ועם המשפחות ששילמו את המחיר הנורא, דווקא הם דבקים בחלום השלום ורוצים בו יותר מאחרים, וכמובן לא בכל מחיר.

עבור בניכם ובנותיכם, עבור הבעלים, והאבות והאחים והאחיות שלכם – שלנו, איחר השלום (ואם וכאשר יבוא) את המועד. אבל אנחנו חייבים אותו לבנינו אחרינו, לבני הדורות הבאים. אנו חייבים את הניסיון הזה לכם, שאסון כה נורא פקד את ביתכם.

נאמר בספר ירמיהו, "מנעי קולך מבכי וכיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך נאום ה' ". בכי? דמעה? לא נחדל לבכות על ההולכים, אבל אולי השלום יהיה שכרכם, אולי?

שאל:

(ודא שכמה שיותר מהמשתתפים מתבטאים בשיחה. פנה למי שעוד לא השתתף ושאל אם ירצו לענות על השאלה. בקש הקשבה ורגישות מכולם)

· מה דעתכם על מה שרבין אומר על השלום?

· הייתם רוצים לשים קץ למלחמות? אפשרי לדעתכם?

· למה הוא כותב את זה דווקא למשפחות השכולות?

· בסוף דבריו יש ציטוט מספר ירמיהו. איך אתם מבינים אותו?

· מה הכוונה 'אולי השלום יהיה שכרכם'?

· האם אתם מאמינים בשלום? שואפים לשלום?