טקס מקוון ליום השואה

למדריך:

מצורפת הצעה לטקס חוגי. ההצעה לקיים בחוג נובעת מהרצון לחזק את המחויבות של המשתתפים בטקס בגלל האתגר של טקס מקוון. לשיקולכם האם להרחיב לפורום גדול יותר , חשבו במקרה הזה כיצד החניכים יהיו ערבים ומכבדים בהשתתפות שלהם בטקס. מטרת הטקס היא לציין באופן משותף ומקוון את יום הזכרון לשואה ולגבורה יחד עם החניכים. כדאי מאוד לשתף את ההורים במעמד הטקס ואולי אף לבקש מאחד ההורים לספר על ניצול שואה מבני משפחתו או להקריא קטע בטקס.

בחרנו להעמיד במרכז הטקס את הילדים והנוער, בעקבות הפעולות שעברו בחוגים. להביט בשואה דרך עיניהם של הילדים וכן לזכור את פועלן של תנועות הנוער בשואה.

לפניכם מצגת שמכילה קטעים שונים המותאמים לשכבות הגיל השונות. עליכם לערוך את המצגת בהתאם לחוג אותו אתם מדריכים.

אורך הטקס – 15-20 דק'

מרכיבי הטקס:

1. למדריך: בחר מנגינה מרגיעה כדי לעשות מעבר אל תוך הטקס והדלק נר.

2. נזכור – אבא קובנר

3. קטע עדות של ילד/ה נער/ה מתקופת המלחמה – בחרות מתוך שלוש אפשרויות:

א. קטע מתוך הסיפור "ששה תפוחי אדמה" מאת מניה הלוי (חלק מפעולת הצעירה) – הקטע לטקס מגיע בסיפור אחרי ששלושת הילדים, שאיבדו את שני הוריהם ונותרו לדאוג לעצמם שומעים דפיקות בדלת.

ב. קטע מתוך עדות מצולמת של חנה גופרית (3:00) - חנה משתפת אותנו בסיפור חייה, כיצד שרדה מן השואה, היכן הסתתרה עם בני משפחתה ומי סייע להם לשרוד. חנה מדגישה לאורך סיפורה את היותה יהודייה גאה וישראלית שניצחה בשואה. הסיפור מסופר מנקודת מבטה של ילדה קטנה בת שש שגדלה לתוך מציאות של מלחמה בפולין. היא עברה בזמן השואה ממסתור למסתור. תחילה הסתתרה עם הוריה בבור תפוחי אדמה של משפחה פולנית, ולאחר מכן היא ואמה הוסתרו כשנתיים בוורשה בדירתה של משפחת סקוברונק, מחסידי אומות העולם. אחר כך התחזתה לפולנייה וכך ניצלה –

ג. מילות השיר חלום+ סרטון– אברמק קוֹפּלוֹביץ' היה נער יהודי פולני שנספה בשואה; לאחר מותו נמצאה ופורסמה מחברת שיריו. את שמונת שיריו כתב אברמק בהיותו בגטו לודז'

4. עדות על תנועות הנוער בגטו (2:50) - ישראל אבירם (קליסקי) נולד בשנת 1926 בעיר לודז' שבפולין. בהיותו בן 13 פרצה מלחמת העולם השנייה. בשנת 1940 גורשו ישראל ומשפחתו לגטו, שם הצטרף לתנועת הנוער הציונית. באוגוסט 1944 נשלח ישראל למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ-בירקנאו. במחנה נרצחה אמו ואחותו נשלחה למחנה עבודה. ישראל ואביו הועברו למחנה יבוז'נו, שם עבדו בכריית פחם. בינואר 1945 שוחררו במחנה בלכהאמר. בתום חודשים של נדודים בין ארצות אירופה השונות ולאחר שהתאחדו עם אחותו הניה, הגיעו השלושה במסגרת קיבוץ "בוני הנגב" לנמל לה-ספציה שבאיטליה. בשנת 1946 עלו ארצה באוניית דב הוז, והיו בין מקימי קיבוץ רמות-מנשה. לישראל שלושה ילדים ותשעה נכדים

אפשר במקום להקרין, להקריא את העדות: "במקום איפה שעבדתי היה איזה בחור, היה בחור בגילי. התיידדנו מאוד ויום אחד הוא הציע לי שאבוא אתו לתנועה. ממש לא ידעתי על מה הוא מדבר. מה עושים שמה ומה זה. אז הוא אמר: "תשמע, זו אורגניזציה קוראים לזה בפולנית, ארגון. אנחנו שרים שם שירים, מדברים על ארץ ישראל. בוא, בוא ערב אחד. תרצה, תישאר. לא תרצה, לא תישאר". הלכתי. והערב הזה שינה את חיי. אז הצטרפתי לתנועה הציונית, לתנועת הנוער הציונית. עד מהרה מצאתי את מקומי בתנועה. רכשתי לי שם חברים והצטרפתי לפעילויות שונות, אבל זה שינה את חיי, מאז היה... היה למען מה לחיות. אחד מהחברים שלנו בתנועה נועד להיות מגורש מן הגטו. לא ידענו שהגירוש הוא למוות, אבל לא רצינו להיפרד ממנו, אהבנו אותו ורצינו שהוא יישאר בינינו. הוא בא להיפרד ואמר שהוא הולך להיפרד מהוריו. ואחרי שהוא יצא ונהיה שקט כזה, קם ראש הגדוד שלנו, רפאל זלבר ואמר: "אנחנו לא ניתן לו להתייצב לגירוש אנחנו נסתיר אותו". הדבר הראשון שהם עשו לגבי אלה שנועדו לגירוש, הם חסמו את כרטיסי המזון שלהם. אנשים כאלה לא יכלו להוציא, לפדות מזון, נועדו לרעב. אז כשרפאל אמר "נסתיר אותו" – "מה, מה נסתיר אותו? אז ממה הוא יחיה?" - "אנחנו נפרנס אותו" אמר רפאל, "כל אחד יביא תפוח אדמה קטן, כל אחד יביא 50 גרם סוכר, 50 גרם קמח, כל אחד יביא 20 גרם לחם." זה מה שעשתה התנועה וזו זכותה הגדולה ,לשמור על צלם האדם."

5. דברים של המדריך – למדריך: בחר מספר דברים שחשוב לך לומר לחניכיך ביום זה וכתוב אותם. הקרא אותם בשלב זה של הטקס.

6. שיר – חלומות שמורים+הביצוע (4:30) – אהוד מנור ומתי כספי – ביצוע: חווה אלברשטיין

7. שמרו על החלום – חווקה פולמן רבן – חברת תנועת דרור, חברת הארגון היהודי הלוחם בגטו ורשה והיתה ממקימי קיבוץ לוחמי הגטאות. נפטרה ב-2014.

8. התקווה