מטרות:
· לטעת בלב החניכות את מעמד הר סיני כנקודה של בחירה בהפיכה לעם וקבלת אחריות מוסרית
· להכיר בסיפור יציאת מצרים כמחולל תפישה היסטורית ותרבותית שלנו כעם
· להסב את תשומת הלב לכך שמגיפת הקורונה היא אירוע היסטורי של האנושות בימינו, בדומה ליציאת מצרים
· לשאול איך אנחנו רוצות לספר את סיפור הקורונה לדורות הבאים, ומה צריך שנעשה היום כדי לעצב אותו באופן הזה?
למדריכה: הפעולה מחולקת לשני חלקים- קריאת וניתוח שירה + הצגות וצחוקים. שניהם חשובים ומאתגרים חניכים אחרים - אפשר לקצר את החלק שמאתגר את החוג שלכם, אבל כדאי לא להוריד לגמרי.
מהלך:
משחק פתיחה (10 דקות): אירוע היסטורי. נציג אחד יוצא מפגישת הזום/מנמיך את הסאונד של המחשב לאפס עד שמודיעים לו/לה לחזור (תבחרו משתפת פעולה שבאמת תחזור לפעולה!). שאר החוג מחליט על אירוע היסטורי, וכל חבר.ה היא דמות/חפץ באירוע. הנציג חוזר ושואל שאלות את חברות החוג, כשמטרתו היא להבין מה הן הדמויות ובאיזה אירוע היסטורי מדובר. אם לא מספרים מראש על נושא הפעולה, אפשר לעשות אירוע היסטורי של קריעת ים סוף/מעמד הר סיני.
קריאה וניתוח - 'לא ארחף בחלל' (15-20 דקות)
מילים בהמשך, בנספחים לשיתוף מסך.
ספרי קצת על זלדה - משוררת ישראלית חרדית, עלתה לארץ מאוקראינה בגיל 11, חיה בין 1914-1984. אישה סופר מעניינת, לדוגמא לקחה תחת חסותה מלא נערות צעירות שהיו זקוקות למחסה, כתבה מגוון שירים ויצירות, שואבת הרבה מהיהדות. כדאי להכיר (:
שלב 1 - הקשבה לשיר במלואו, שיתוף מסך של השיר. (בנספחים לשיתוף מסך)
אפשר להקריא, לבקש מחניכה להקריא, או לחלופין לשמוע את הביצוע המולחן של רוחמה בן יוסף https://www.youtube.com/watch?v=2E-0SiBydk8
שלב 2 - החיבור להיסטוריה
·לאיזה אירוע היסטורי זלדה מתייחסת בשיר? (מעמד הר סיני)
· מה הקשר בינו לבין הפס הדקיק בליבה שמבדיל בין טוב ורע לבין סיני? (מעמד הר סיני, קבלת לוחות הברית - המצפן הערכי של העם)
· מבקשים ממישהו להקריא את הקטע מהתנ"ך שאליו מתייחסת במילותיה "הברקים והקולות" (בנספחים לשיתוף מסך)
הברקים והקולות ששמעתי בסיני - ראו שמות פרק י"ט/ ט"ז-י"ט:
טז וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל-הָהָר, וְקֹל שֹׁפָר, חָזָק מְאֹד; וַיֶּחֱרַד כָּל-הָעָם, אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה. יז וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת-הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים, מִן-הַמַּחֲנֶה; וַיִּתְיַצְּבוּ, בְּתַחְתִּית הָהָר. יח וְהַר סִינַי, עָשַׁן כֻּלּוֹ, מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ; וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן, וַיֶּחֱרַד כָּל-הָהָר מְאֹד. יט וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר, הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד; מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל.
· למה מתוארים ברקים וקולות במעמד הר סיני? מה אתם מדמיינים שקורה שם? (העם מפוחד, מבולבל, מת כבר להגיע לישראל, בוייבים פורעי חוק. אלוהים מעביר מסר מאוד חד. אלו הם לוחות הברית, אלו אמות המוסר. תתאפסו על עצמכם ותבחרו להתנהג כמו עם!)
שלב 3 - ניתוח משמעות השיר
· מה זה לרחף בחלל לדעתכם? בהקשר של עם למשל (להיות חסר הקשר, אדם בודד בעולם, בלי מערכת ערכים משותפת)
· למה לדעתכם אם היא תרחף בחלל, ענן ייבלע את הפס הדקיק בליבה שמבדיל בין טוב ורע? (אם היא נטולת הקשר, אין ללוחות הברית ערך בחייה, אין מוסר)
· למה זלדה אומרת שאין לה קיום בלי הברקים והקולות ששמעה בסיני? מה הם מייצגים עבורה?
סיכום אמצע (תוכלי להיעזר בנקודות הבאות):
השיר הזה מאזכר את מעמד הר סיני כאירוע מכונן שמציב סטנדרט של אמות מוסר. מצפן ערכי של עם.
זלדה לא כתבה שיר לשיעור היסטוריה או תנ"ך, זה שיר שהיא כתבה כמשוררת. זה משאיר את השאלה - איך זה שמעמד הר סיני הוא כל כך משמעותי - שהיא הכניסה אותו לשיר?
והגדת לבנך (5-10 דקות)
להקריא ציטוט מההגדה: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר..." (שמות יג 8) - מופיע גם בנספחים.
אופציה למשחק מהיר: תחרות בין שתי קבוצות לכמה שיותר משפטים מצחיקים שמתחרזים עם המשפט הזה. (למשל: אני רוצה את כל הממתקים לשמור, אני אלך לירח לרכב על חמור, היט זה רוד ג'ק אנד קאם באק נו מור).
הסבירי: קהל היעד העיקרי בקריאת ההגדה הוא הדור הצעיר – הבנות והבנים. להם צריך לספר ביציאת מצרים, כדי שיידעו - ויעבירו את הסיפור לדורות הבאים.
דיון:
מי החליט את הדבר הזה?! שנספר את הסיפור כל שנה לדור הצעיר... (אם מאמינים באלוהים ובסיפור המסורתי - אלוהים. במובן התרבותי, בני אדם/מנהיגים יהודים לאורך מאות שנים…)
למה אתם חושבים שעשו את זה? מה משמעותי בלזכור אירוע של עם?
איזה מסר לדעתכם רצו להעביר?
יש אירועים כאלו גם היום? שהם כל כך גדולים, משמעותיים ודרמטיים - שראוי להעביר עליהם מסר לדורי דורות? (אולי קורונה?... המ… מעניין)
אמרי (במילים שלך): קורה משהו דרמטי עכשיו באנושות. יש מגיפה עולמית. זה דבר שהוא גם מפחיד, והוא גם דורש כל מיני כוחות מיוחדים מהמין האנושי, ומהחברה הישראלית. גם הוא יהיה מכונן בהיסטוריה שלנו, של הילדים שלנו. השאלה היא מה המסר שאנחנו רוצים להעביר, מה יהיה הסיפור. האם הוא יהיה סיפור של בדידות, דאגה לעצמי בלבד, רמיסה של האוכלוסיות המוחלשות. או שזה יהיה סיפור של עם שקם ועשה מעשה, של סולידריות ואחריות.
הצגות בזוגות (20 דקות) מתחלקים לזוגות בזום. לכל זוג יש 10 דקות להמציא הצגה ובה יש סבתא וילד. על ההצגה לספר מנקודת מבט של עוד 50 שנה מה היה בתקופת הקורונה, מה עשו, מה יצרו, אילו בחירות קיבלו. חוזרים ומציגים את ההצגות.
· איך היה להציג את הסיפור של הקורונה מנקודת מבט היסטורית?
· מה היה החלק שלכם בסיפור? אהבתם אותו? (התנדבתי, העברתי פעולות, שמרתי קשר עם הבוגרת, עשיתי מלא שיעורים וכו')
· מה הייתם רוצים שיהיה הסיפור ההיסטורי של הקורונה? איזה חלק אתם רוצים שיהיה לכם?
· מה צריך שיקרה עכשיו במציאות כדי שבעוד 50 שנה תוכלו להתגאות במעשה שלכם, שלנו?
סיכום (5 דקות) - תוכלי להיעזר בנקודות הבאות:
בפעולה היום עסקנו במעמד הר סיני. קיימנו את אחד ממנהגי הפסח שהוא "והגדת לבנך" - לספר את סיפור יציאת מצרים, לדבר עליו, להמשיך לתת לו משמעות.
הדבר המעניין בפסח הוא איך סיפור של משהו שקרה לפני אלפי שנים (בין אם הוא קרה באמת ובין אם לא) הוא בעל משמעות גם לנו היום.
יש לבני אדם יכולת להחליט מה יהיו הדברים שיקרו במציאות, וגם מה הסיפור שיבחרו לספר אחר כך. אנחנו ממש עכשיו בתקופה כזו. אני מזמינה אתכם להיות אנשים שמעצבים את המציאות, שיש להם בתפקיד בהיסטוריה של האנושות, של החברה הישראלית, של התנועה ושל המחנה שלנו.
לֹא אֲרַחֵף בֶּחָלָל
מְשֻׁלַּחַת רֶסֶן
פֶּן יִבְלַע עָנָן
אֶת הַפַּס הַדַּקִּיק שֶׁבְּלִבִּי
שֶׁמַּפְרִיד בֵּין טוֹב לְרָע
אֵין לִי קִיּוּם
בְּלִי הַבְּרָקִים וְהַקּוֹלוֹת
שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּסִינַי.
הברקים והקולות ששמעתי בסיני - ראו שמות פרק י"ט/ ט"ז-י"ט:
טז וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל-הָהָר, וְקֹל שֹׁפָר, חָזָק מְאֹד; וַיֶּחֱרַד כָּל-הָעָם, אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה. יז וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת-הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים, מִן-הַמַּחֲנֶה; וַיִּתְיַצְּבוּ, בְּתַחְתִּית הָהָר. יח וְהַר סִינַי, עָשַׁן כֻּלּוֹ, מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ; וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן, וַיֶּחֱרַד כָּל-הָהָר מְאֹד. יט וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר, הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד; מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל.
"וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר..." (שמות יג 8).