מדיטציה בטבע

איך נערכים למדיטציה בטבע

כדאי קודם לדאוג שהוציאו הרבה אנרגיה – אפשר לתת להם לרוץ, לקפוץ, לשחק משחקים אנרגטיים קודם.
לא להשכיב אותם בשמש. מומלץ בצל מתחת לעץ גדול (אלא אם יש עננים).
אפשר לעשות זאת בקבוצות קטנות, כשהאחרים במרחק מה.

עוצמים עיניים ומתחילים

לדבר בקול ברור, אך שקט ורגוע, ולהסביר שאת תשאלי שאלות והם יענו בלב ולא בקול רם.
לבקש לעצום עיניים ולהרגיש שהאדמה היא כמו מיטה שאפשר לנוח עליה.
מבקשים מהם לשים לב שהגוף בתנוחה נוחה ונעימה, להעביר את תשומת לב לאיברים השונים.
להתחיל למקד תשומת לב לתחושות: האם אתם מרגישים את הרוח על העור? זה נעים או לא? איפה מרגישים? לבדוק כשהעיניים עצומות האם באמת חושך שחור או רואים אור, צבע, תנועה? להתמקד בשמיעה: מה אנחנו שומעים? רוח? ציפור? מכונית?
עכשיו שימו לב לנשימה. להכניס אוויר ולהוציא אוויר. בשאיפה פנימה תדמיינו שאתם מריחים פרח יפה. בנשיפה החוצה, דמיינו שאתם מעיפים נוצה או עלה או סביון. האם חשים את האוויר בתוך הנחיריים? הפה? הגוף?

תרגילי מדיטציה בטבע

תרגיל 1: לבהות בעננים – שוכבים על הגב, מביטים בשקט בעננים, אחרי 2-5 דקות אפשר לשאול: מה ראינו? מה דמיינו? מה אתם רוצים לספר?

תרגיל 2: sit spot – כל אחד בוחר לו מקום לשבת לבד בשקט, והוא רק מתבונן, מקשיב, מריח ומרגיש. לשים לב מה זז ומה קבוע במקום, מה חי, מה צומח ומה דומם, מה מיוחד שתופס את תשומת הלב. אחרי 2-5 דקות אוספים את כולם חזרה ושואלים מי רוצה לספר ולשתף.

תרגיל 3: שלושת הגבהים – עושים את התרגיל שלוש פעמים – בעמידה, בישיבה ובשכיבה על הבטן. מזמינים את הילדים לפתוח את כל החושים: מה אני רואה? מה אני שומעת? האם אני יכולה להרגיש משהו, למשל את הרוח? מאיזה כיוון הרוח באה?
ואז נאמר לילדים: כל מי שאנחנו רואים עכשיו זה הבית והמקום שלו, ואנחנו האורחים. נגיד להם תודה שהם מרשים לנו להיכנס.
כשעומדים רואים יותר רחוק, רואים את השמיים, שומעים דברים רחוקים. כשמתיישבים פתאום הפוקוס משתנה, מתקרב. שמים לב לעצמים קרובים, לרחשים ורעשים חדשים. חוש המישוש מופעל, אנחנו נוגעים באדמה, באבנים.
בסוף נשכב על המחצלת, על הבטן, וניתן לילדים להביט בדברים הקטנים שעל הקרקע.
אנחנו רק נשאל מדי פעם: מה אתם רואים? מה אתם שומעים? זה נעים? נגיד תודה לכל מה שיש פה.